פסוק ג:איכבוד. ברוב ספרים כ"י חדא מלה ובתרסא לא בפסק:
פסוק ח:הנה. כתב בעל מכלל יופי שהוא מלעיל והנו"ן בסגול ובדגש עכ"ל וכן ראיתי בדפוסים ישנים וספרים מדוייקים כ"י:
פסוק יב:ונודיעה אתכם דבר ׀ ויאמר יונתן וגו'. במקצת ספרים יש פיסקא באמצע פסוק:
פסוק יד:מענה. העי"ן בחטף פתח:
פסוק טו:חרדה במחנה. בס"ס הבי"ת רפה שהקדמא אינו טעם מפסיק:
פסוק יט:הלוך ורב ׀ ויאמר שאול וגו'. פיסקא באמצע הפסוק:
פסוק כד:ואיש ישראל נגש. בשי"ן שמאלית וכן ת"י אידחיק וכן פירשו כל המפרשים וכן הוא לפי המסורת שכתבתי בישעיה כ"ט:
פסוק כז:ביערת. ברוב הספרים העי"ן בשוא לבדו:
פסוק כז:ותראנה. ותארנה קרי:
פסוק לב:ויעש. ויעט קרי והיו"ד פתוחה כמ"ש בסימן כ"ה מזה הספר:
פסוק לג:חטאים. הטי"ת בחירק והאלף נחה כמו קראים אל ה':
פסוק לג:גלו אלי. הלמ"ד דגושה בספרים מדוייקים:
פסוק לד:לאכל אל הדם. בדפוס עם פירוש אברבנאל וגם במקצת ספרים כ"י כתיב על הדם:
פסוק לו:ונבזה. הוא"ו בגעיא:
פסוק לו:בעיניך עשה ׀ ויאמר הכהן. פיסקא באמצע פסוק:
פסוק מז:בכל איביו. הבית בגעיא:
פסוק מז:איביו. אין באלף מאריך: