פסוק ב:ואני זקנתי ושבתי. אמרו רבותינו: זקנה קפצה עליו, כדאיתא במסכת תענית (ה ב):
פסוק ג:את שור מי לקחתי. לעבודתי:
פסוק ג:וחמור מי לקחתי. כשהייתי הולך מעיר לעיר לשפוט אותם על עסקי צרכיהם, הייתי הולך על החמור שלי, והיה לי ליטול משלהם:
פסוק ג:את מי רצותי. כל לשון מרוצה הסמוך לעושק, לשון עשוק ורצוץ הוא, חומס דלים ורוצץ:
פסוק ג:ואעלים עיני בו. כדי להעלים עיני מן המשפט בשביל הממון:
פסוק ג:ואשיב לכם. כל מה שתאמרו:
פסוק ה:ויאמר עד. בת קול יוצאת ואומרת: 'עד', וזה אחד משלשה מקומות שהופיעה רוח הקודש בבית דין של מטה, כדאיתא במסכת מכות (כג ב):
פסוק ו:אשר עשה את משה ואת אהרן. להיות נכונים לשליחותו, להוציא אבותיכם ממצרים:
פסוק ז:ואשפטה אתכם. אתוכח עמכם:
פסוק יא:ירובעל. זה גדעון:
פסוק יא:בדן. זה שמשון, שמשבט דן בא:
פסוק יא:ואת יפתח. הרי שלשה קלי עולם, עם שלשה חמורי עולם, משה ואהרן ושמואל, לומר לך, הקל בדורו, כחמור בדורו, כל בית דין המתמנה על הדור, צריך לילך אחריו כאלו הוא אביר שבאבירים:
פסוק יד:והיתם גם אתם. ותתקיימו לאורך ימים גם אתם גם המלך:
פסוק טו:והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם. כלומר והיתה בכם אחר שהיתה באבותיכם ורבותינו אמרו (יבמות סג ב): בכם ובאבותיכם, חטוטי שכבי, והיא מכת בזיון על המתים:
פסוק טז:התיצבו וראו וגו'. וכשם שעל ידי תפלתי אני יכול לשנות את העתים, כך אם פגעה בכם מלחמה, היה כח בתפלתי לעמוד על האויב, ולא הייתם צריכים לשאול מלך בחיי, ואף על פי שאני זקן:
פסוק יז:הלא קציר חטים היום. והגשמים סימן קללה, וקשה בעיני הקב"ה להביא פורענות חנם, אף על פי כן יש בי כח, ואקרא אל ה' ויתן קולות ומטר:
פסוק יז:ודעו וראו. כי לא הייתם צריכים לשאול מלך לזלזל בי:
פסוק כב:בעבור שמו הגדול. אשר יצא שמו עליכם שהוא מושיעכם, ולמען לא יתמעט שם גדלו:
פסוק כב:הואיל ה'. נשבע, כמו (לקמן יד כה): ויואל שאול את העם:
פסוק כג:גם אנכי חלילה לי. מאחר שתעשו אתם את שלכם לשוב אל ה', גם אנכי חלילה לי מחדול מהתפלל בעדכם: