פסוק ב:ושבתי. השיבה הוא יותר מהזקנה:
פסוק ג:ענו. העידו, כמו (שמות כ יג): לא תענה:
פסוק ג:שור מי. שור של מי:
פסוק ג:עשקתי. מלשון עושק וגזל:
פסוק ג:רצותי. ענין שבירת הגוף, וכן (דברים כח לג): עשוק ורצוץ:
פסוק ו:את משה. עם משה, רוצה לומר על ידו:
פסוק ז:ואשפטה. אתוכח, כמו (יחזקאל כ ד): התשפוט אותם:
פסוק ח:ויושיבום. מלשון ישיבה:
פסוק ט:וימכור. מסרם, וכאלו מכרם:
פסוק יא:ירובעל. זה גדעון:
פסוק יא:בדן. בן דן, זה שמשון מבני דן:
פסוק יד:תמרו. מלשון מרי ומרד:
פסוק כא:התוהו. הוא דבר שאין בו ממש, כמו (בראשית א ב): והארץ היתה תוהו:
פסוק כא:יועילו. מלשון תועלת:
פסוק כב:הואיל. רצה, כמו (שמות ב כא): ויואל משה:
פסוק כג:חלילה. חולין וגנאי:
פסוק כג:והוריתי. אלמד, כמו (ישעיהו כח ט): יורה דעה:
פסוק כה:תספו. ענין כליון, כמו (ירמיהו ח יג): אסף אסיפם: