פסוק א:הנה שמעתי וכו׳. רצה לומר: עד לא המלכתי מלך, לא יכולתי להוכיח אתכם, כי פן תחשבו שתכלית דברי המה למנוע המלכת מלך, ולזה שמעתי בתחלה לקולכם והמלכתי מלך:
פסוק ב:ועתה. אבל עתה הואיל והמלך מתהלך לפניכם והוחזק במלוכה, ואם כן מי הוא אשר יערב לבו להעבירו ממלכותו וגם אני זקנתי וכחי תש להחזיק עוד בממשלה, ובני הלא המה אתכם נכונים לעבודת המלך וחפצים בו כמותכם, ואם כן שוב אין מקום לומר שרוח אחרת אתי, ולזה אדבר עתה דברי:
פסוק ב:ואני התהלכתי. רצה לומר: ועוד הלא הייתי מתהלך לפניכם מעיר לעיר לשפוט אתכם, ולא יום ולא יומים, כי אם מנעורי עד היום הזה, ואם כן כולכם מכירים ויודעים אותי, אשר לא כן אנכי הולך בתחבולות וערמומית:
פסוק ג:הנני. רצה לומר: בעוד שאני פה, ענו בי נגד ה׳ ונגד המלך הנמשח מה׳:
פסוק ג:לקחתי כופר. פדיון על פשעו:
פסוק ג:ואעלים עיני בו. ובעבור הכופר העלמתי עיני מבלי לענשו עונש הראוי:
פסוק ג:ואשיב לכם. רצה לומר: וכאשר תענו בי דבר מה בעודי פה, הנה אשיב לכם על דבריכם:
פסוק ד:מאומה. שום דבר מה:
פסוק ה:עד ה׳. ה׳ יהיה לעד, וגם משיחו יהיה לעד, אשר לא מצאתם בידי שום דבר שאינו הגון:
פסוק ה:ויאמר עד. רצה לומר: כל אחד אמר:
פסוק ה:בן הדבר, ה׳ יהיה עד, וכן משיחו יהיה עד. או שאול לבד אמר: אני אהיה עד:
פסוק ו:ויאמר שמואל. אחר שאמרו שלא מצאו בידו מאומה, חזר לדבר דבריו להוכיחם:
פסוק ו:ה׳ אשר עשה. רצה לומר הלא כולכם ידעתם מעשה ה׳ אשר עשה עם משה ועם אהרן, רצה לומר: הנפלאות שעשה על ידם ועמהם:
פסוק ו:ואשר העלה. וכו׳ על ידי הנפלאות ההם העלה ממצרים:
פסוק ז:ועתה. רצה לומר: הואיל וידעתם, עמדו ואתוכח עמכם על כל צדקות ה׳ וכו׳, רצה לומר: נצחון הויכוח יהיה עם הצדקות:
פסוק ח:כאשר בא. רצה לומר: וזה הויכוח שעם הצדקות, שהנה כאשר בא יעקב למצרים, היה סוף הדבר שזעקו אבותיכם אל ה׳ מקושי השעבוד, ושלח את משה וכו׳, ולא היה להם אז מלך ללחום מלחמתם:
פסוק ט:וישכחו. ובבואם לארץ שכחו את ה׳, ומסרם ביד הגוים:
פסוק ט:וילחמו בם. רצה לומר: כי מתחלה לחמו בישראל, ולאחר זמן מסרם ה׳ בידם:
פסוק י:ויזעקו. התפללו לה׳, אבל לא שאלו להם מלך ללחום מלחמתם:
פסוק יא:וישלח ה׳ את ירובעל וכו׳. עם כי לא היו מולכים בישראל, הציל ה׳ אתכם על ידיהם, מיד אויביכם היושבים מסביב:
פסוק יב:ותראו. רצה לומר: אבל אתם כאשר ראיתם שבא עליכם מלחמה, אמרתם לי לא נהיה כאבותינו אשר היה השופט יוצא לפניהם במלחמה, כי אם מלך ימלוך עלינו והוא ילחום מלחמתנו:
פסוק יב:וה׳ וכו׳. אבל ה׳ הוא מלככם, והוא הלוחם מלחמותיכם עם השופט אשר יהיה, ואם כן הסכלתם עשו בשאלת המלך כי הלא אמרתם שלא מצאתם בידי מאומה, והלא ראיתם שאין מעצור לה׳ להושיע ביד השופט, ומבלי מלך:
פסוק יג:ועתה הנה המלך. אבל עתה מה שעבר אין, כי הלא המלך הנה הוא מולך ועומד:
פסוק יג:אשר בחרתם. רצה לומר: הלא זהו המלך אשר בעבור התשועה שעשה בחרתם בו, אחר אשר שאלתם על המלך והקב״ה הסכים על ידכם והמליכו, חזרתם ובחרתם בו מעצמיכם, ואם כן אחר כל זאת שוב אין להשיב, ומלוך ימלוך:
פסוק יד:אם תיראו. רצה לומר: אך אם תיראו את ה׳ וכו׳, אז כולכם תהיו אחר ה׳, כי הוא ילך לפניכם למלחמה, ואתם תלכו אחריו:
פסוק טו:יד ה׳. מכת יד ה׳:
פסוק טו:ובאבותיכם. ובמלכיכם, כי כל שר ומושל נקרא בלשון אב, וכן (בראשית מה ח) וישימני לאב לפרעה:
פסוק טז:גם עתה. רצה לומר: ואם תשיבו לומר, אם שאלת המלך רעה היתה בעיני ה׳, למה הסכים על ידינו, על זה אשיב לכם, גם עתה אחר שהסכים, התיצבו וראו וכו׳, ומזה תשכילו לדעת דרכי ה׳, אשר ימלא שאלת השואל אף אם היא רעה בעיני ה׳, וגם אם לשואלה לא לטובה יחשב:
פסוק יז:הלא קציר חטים היום. ואם כן עתה המטר לקללה תחשב, ואף רעה היא בעיני ה׳, להביא הקללה בעולם על לא דבר:
פסוק יז:אקרא וכו׳. ועם כל זאת כאשר אקרא אל ה׳ על המטר, ישמע קולי ויתן קולות רעמים ומטר, כי כן ימלא שאלת המבקש, הטובה היא אם רעה:
פסוק יז:ודעו. ובזה דעו שרבה רעתכם וכאשר אמרתי, ואף שהסכים המקום עמכם, כי כן מעשה ה׳, אבל האמת הוא שעשיתם הרע לעצמכם, וגם רעה בעיני ה׳:
פסוק יח:ויקרא שמואל. על המטר כאשר אמר:
פסוק יח:את ה׳. בעבור חטא שאלת המלך:
פסוק יח:ואת שמואל. על שהמליכו מלך בחייו, וכאלו מאסו בו:
פסוק יט:על כל חטאתינו. על החטאים אשר עשינו מאז, הוספנו עוד לעשות הרע בשאלת המלך:
פסוק כ:אתם עשיתם. רצה לומר: הלא אתם כבר עשיתם ואין להשיב, אך אל תסורו מה׳, ויכופר העון:
פסוק כא:ולא תסורו וכו׳. לא תסורו מה׳ ללכת אחרי עבודה זרה, כי ההליכה ההיא היא ההליכה אחרי התוהו וכו׳ שאין בהם ממש:
פסוק כב:כי לא יטוש ה׳. נתן טעם למה לא ייראו ממה שעשו, ואמר: כי לא יטוש ה׳ את עמו בעבור שמו הגדול שלא יחולל:
פסוק כב:כי הואיל. רצה לומר: כבר נשמע אשר רצה בכם להיות לו לעם סגולה, ואם יטוש אתכם אף כשתטיבו דרככם מהיום ומהלאה, יאמרו אז מבלי יכולת עזבם:
פסוק כג:גם אנכי. רצה לומר: כמו שהמקום יכפר העון הזה, כן גם אנכי אמחול על עלבוני, כי חלילה לי מחטוא לה׳ להיות אכזרי מלמחול ולחדול מלהתפלל בעדכם, כי באמת אתפלל כאשר אמרתם, אף אלמד אתכם בדרך הטובה:
פסוק כד:אך יראו וכו׳. כי אז תועיל תפלתי:
פסוק כד:אשר הגדיל עמכם. אשר הגדיל חסדו עמכם, למחול העון הזה:
פסוק כה:גם אתם וכו׳. רצה לומר: לא תועיל תפלתי, והמלך לא יושיעכם, ואתם לא תעזרוהו, וכולכם תספו: