פסוק א:וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל. נִהְיָה הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר לִשְׁמוּאֵל, וּבָא לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְהָאֵיךְ הָיָה הַפּוּרְעָנוּת, וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה:
פסוק א:הָאֶבֶן הָעֵזֶר. עֲדַיִן לֹא הָיָה כֵּן שְׁמָהּ, כִּי בִּימֵי שְׁמוּאֵל נִקְרֵאת כֵּן (שמואל א ז:יב), וְכָאן קָרָא עַל שֵׁם סוֹפָהּ:
פסוק ב:וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה. וַתִּתְפַּשֵּׁט הַמִּלְחָמָה, כְּמוֹ ״וְהִנָּם נְטוּשִׁים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ״ (שמואל א ל:טז), וְכֵן ״וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי״ (שופטים טו:ט):
פסוק ח:בְּכָל מַכָּה בַמִּדְבָּר. עַל יַם סוּף וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וּלְעַמֵּיהּ עֲבַד פְּרִישָׁן בְּמַדְבְּרָא״. וּבְסִפְרֵי שָׁנִינוּ: שֶׁהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ עֵרוּב דְּבָרִים, מִי שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה, כְּשֵׁרִין שֶׁבָּהֶם אָמְרוּ: מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה, וְהָרְשָׁעִים אָמְרוּ: אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה, כָּל מַכּוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ, עַל הַמִּצְרִים הֱבִיאָם, אֵין לוֹ עוֹד מַכָּה מֵעַתָּה:
פסוק יב:אִישׁ בִּנְיָמִן. זֶה הָיָה שָׁאוּל, שֶׁחָטַף אֶת הַלּוּחוֹת מִיַּד גָּלְיָת וּבָרַח לוֹ:
פסוק יג:יַד דֶּרֶךְ מְצַפֶּה. אֵצֶל יַד הַדֶּרֶךְ הָיָה מְצַפֶּה:
פסוק יח:מַפְרַקְתּוֹ. אַפַּרְקוּתֵיהּ, עֶצֶם הַצַּוָּאר:
פסוק יט:לָלַת. עַל כָּרְחוֹ ׳לָלֶדֶת׳ פֵּרוּשׁוֹ, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּחֵלֶק ׳יְלָלָה׳, לְפִי שֶׁחֶבְלֵי לֵידָתָהּ בִּילָלָה בָּאוּ לָהּ, וִיסוֹד יְלָלָה, אֵין אוֹת בִּיסוֹדָהּ אֶלָּא לָמֶ״ד לְבַדָּהּ:
פסוק יט:נֶהֶפְכוּ. נִשְׁתַּנּוּ מִכְּדַרְכָּן, לְכָךְ מֵתָה:
פסוק יט:צִרֶיהָ. צִירֵי דַּלְתֵי בִּטְנָהּ, קרדוני״ל בלע״ז:
פסוק כא:אִי כָבוֹד. אֵין כָּבוֹד, וְכֵן ״יְמַלֵּט אִי נָקִי״ (איוב כב:ל), אֵין נָקִי:
פסוק כא:אֶל הִלָּקַח. כְּמוֹ עַל הִלָּקַח, וְאֵין צָרִיךְ לְזוּזוֹ מִלְּשׁוֹן אֶל, לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין דְּבָרוֹ:
פסוק כא:אֶל הִלָּקַח. איטיויר״ש לאישטריפו״ש בלע״ז:
פסוק כא:וְאֶל חָמִיהָ. וְאֶל הָרָעָה הַזֹּאת, שֶׁמֵּת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ:
