מה קרה למשכן שילה ומדוע הדבר אינו כתוב בספר שמואל?
הקדמה
1. הקמת המשכן בשילה ומרכזיותו בספר יהושע
בספר יהושע (יח, א) מתוארת הקמת משכן שילה בחגיגיות רבה: "ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה, וישכינו שם את אהל מועד". מאז משמש המשכן כמקום המרכזי של עם ישראל:
שם מחלקים את נחלות השבטים (יהושע יח-יט).
לשם באים הלויים לבקש את עריהם (שם כא, א-ב).
משם שולח יהושע את שנים וחצי השבטים לנחלתם בעבר הירדן (שם כב, ט).
לשם מתקבצים בני ישראל כדי להילחם בשנים וחצי השבטים בגלל בנייתם את המזבח (שם, יב).
2. המשכן בשילה בספר שופטים
גם בספר שופטים נזכר משכן שילה מספר פעמים (יח, לא; כא, יב; ועיין גם ביט, יח, ובתרגום ובמפרשים שם).
בסוף ספר שופטים מופיע תיאור מדויק של מיקומו, וציון העובדה שהיו חוגגים בו כל שנה: "הנה חג ד' בשִלו מימים ימימה, אשר מצפונה לבית אל, מזרחה השמש למסלה העולה מבית אל שכמה, ומנגב ללבונה" (כא, יט ועיין שם ברד"ק וב"דעת מקרא" ובאטלס "דעת מקרא" עמ' 168).
3. מרכזיותו של משכן שילה בתחילת ספר שמואל
בתחילת ספר שמואל (פרקים א-ד) נזכר משכן שילה פעמים רבות מאד. כמעט כל המסופר בפרקים אלו מתרחש בשילה:
לשם עולים אלקנה ומשפחתו להשתחוות ולזבוח לד' (א, ג-ח).
שם מתפללת חנה את תפילתה לזכות בבן (א, ט-יג), וזוכה לברכתו של עלי (א, יז).
לשם מביאה חנה את שמואל (א, כד-כח), ומתפללת את תפילת הודאתה לד' על זכייתה בבן (ב, א-י).
שם משרת שמואל את ד' ומתגדל [מול חטאי בני עלי (ב, יא- כו)], שם זוכה שמואל לנבואה (ג, א-כא).
משם לוקחים את ארון הברית למלחמה עם פלשתים (ד, ג-ד).
4. "העלמותו" של משכן שילה בהמשך ספר שמואל
בהמשך ספר שמואל לא מסופר עוד על משכן שילה, ולא על מקום אחר שבו היה המשכן!
יש להדגיש, שלעומת זאת, בהמשך הספר, בתקופת שמואל הנביא ושאול המלך, מצאנו מספר התכנסויות של עם ישראל בראשות מנהיגיו למקומות אחרים, כמו המצפה (שמואל א ז, ה-יב; שם י, יז-כה), והגלגל (שם יא, יד-כה; שם יג, ד-טו; שם טו, יב-לג)!
נשאלת השאלה: האם המשכן המשיך לעמוד בשילה? אם כן - מדוע איננו מוצאים שום התיחסות אליו? ואם הוא חרב - מדוע לא מסופר על כך בספר שמואל?
א. מה קרה למשכן שילה?
1. הפסוקים בספר ירמיהו
עדות על גורלו של משכן שילה מוצאים אנו בספר ירמיהו (ז, יב-יד), משם עולה שהמשכן בשילה חרב!
כך אמר ירמיהו הנביא:
כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו, אשר שכנתי שמי שם בראשונה (עיין שם ב"מצודת דוד" וב"דעת מקרא"), וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל. ועתה, יען עשותכם את כל המעשים האלה נאֻם ד', ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם, ואקרא אתכם ולא עניתם. ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו, אשר אתם בֹטחים בו, ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם, כאשר עשיתי לשִלו.
רואים מפסוקים אלו שמשכן שילה חרב, שכן ירמיהו מנבא שמה שקרה למשכן שילה יקרה לבית המקדש, ובית המקדש חרב, אם כן עולה שאף משכן שילה חרב!
מפסוקים אלו עולה שלא רק שמשכן שילה חרב, אלא שהזעזוע שפקד את העם בחורבן משכן שילה ליוה את העם כארבע מאות וחמישים שנה! וכאשר ירמיהו מוכיח את העם ורוצה לגרום להם לחזור בתשובה ולא לבטוח שבית המקדש יעזור להם למרות מעשיהם הרעים, הוא מזכיר להם את חורבן שילה!
בהמשך ספר ירמיהו מסופר שכאשר ירמיהו חזר ואמר שד' יעשה לבית המקדש כשם שעשה לשילה - העם רצה להרוג אותו על כך (כו, א-כד)!
2. הפסוקים בספר תהלים
יש לציין שמדברי ירמיהו לא ניתן ללמוד מתי חרב משכן שילה. אבל דבר זה מפורש בספר תהלים, שכך נאמר שם (עח, נח-סו):
ויכעיסוהו בבמותם, ובפסיליהם יקניאוהו [בתקופת השופטים ועלי (רש"י ומפרשים נוספים)].
שמע אלקים ויתעבר, וימאס מאד בישראל. ויטש משכן שִלוֹ, אֹהל שִכֵּן באדם.
ויתן לשבי עֻזו [ארון הברית (רש"י ומפרשים נוספים)], ותפארתו [ארון הברית (רד"ק ומלבי"ם)] ביד צר.
וַיַסְגֵר לחרב עמו, ובנחלתו התעבר. בחוריו אכלה אש, ובתולותיו לא הוּלָלוּ.
כהניו [חפני ופינחס (רש"י ומפרשים נוספים)] בחרב נפלו, ואלמנותיו לא תבכינה [אשת פינחס, שמתה בשמעה את הבשורה].
ויקץ כישן ד', כגבור מתרונן מיין. ויך צריו [הפלישתים (רש"י ומפרשים נוספים)] אחור, חרפת עולם נתן למו.
עולה אם כן שמשכן שילה חרב באותה מלחמה שבה נשבה הארון!
כן כתב רש"י בתהלים (עד, ח):
שרפו כל מועדי אל שהיו בארץ - כל בתי וועד שלו, פלשתים החריבו שילה, נבכדנאצר החריב בית ראשון, טיטוס החריב בית שני.
אם כן השאלה מחריפה עוד יותר: כיצד יתכן שמאורע נורא ומזעזע כל כך, חורבן המשכן, שרישומו נשאר בעם שנים כה רבות, לא נזכר כלל בספר שמואל?
לפני שנענה על שאלה זו, נעסוק בשאלה נוספת:
ב. מדוע לא נזכרו המשכנים בנוב ובגבעון בספר שמואל ובספר מלכים?
במשנה בזבחים (פי"ד מ"ז) נאמר שאחרי שהמשכן עמד בשילה, הוא עבר לנוב, ואחר כך לגבעון. אבל כאמור, בספר שמואל וגם בספר מלכים לא נאמר דבר זה.
לגבי נוב נאמר שהיא היתה "עיר הכהנים" (שמ"א כב, יט), ולגבי גבעון נאמר ששם היתה "הבמה הגדולה" (מל"א ג, ד).
מנין למדו חז"ל שהמשכן עמד בנוב ובגבעון?
1. המשכן בנוב
על הימצאות המשכן בנוב, כתב רש"י (זבחים קיב ע"ב):
באו לנוב וגבעון - כשחרבה שילה ונלקח הארון בימי עלי באו לנוב, כמו שנאמר: 'אין לחם חול תחת ידי, כי אם לחם קֹדש', 'כי לא היה שם לחם, כי אם לחם הפנים הַמוּסָרִים מלפני ד'' (שמ"א כא, ה-ז), אלמא שולחן ומזבח התם הוה.
כלומר: על עמידת המשכן בנוב למדנו ממה שמסופר ששם היה לחם הפנים, שמקומו במשכן.
יש לשאול: מדוע תיאר הנביא את משכן נוב בדרך אגבית כל כך? רק מתוך שלא היה לאחימלך לחם חול, אלא לחם הפנים, למדנו ששם היה המשכן!
ועוד, שהמאורע שממנו למדנו שהמשכן עמד בנוב אירע בימים האחרונים לקיומו, והוא שגרם לחורבנו! שכן דואג האדומי סיפר לשאול על כך שאחימלך נתן לחם וחרב לדוד, ועל כך ציוה שאול להרוג את אחימלך, יחד עם שאר כהני נוב (שמ"א כב, ו-יט)!
האם לא היה מתאים יותר שהנביא יתאר את הקמת המשכן בנוב בחגיגיות, כשם שתיאר את הקמת המשכן בשילה: "ויקהלו כל עדת בני ישראל שִלה, וישכינו שם את אהל מועד" (יהושע יח, א)?
אמנם אפשר שתיאור כזה אינו מופיע, כיון שבני ישראל לא הקימו את המשכן בנוב בחגיגיות, בגלל מפלתם בקרב עם הפלשתים, נפילת הארון בשבי הפלשתים, וחורבן משכן שילה (הערת הרב אביגדר נבנצל שליט"א לספרי "הדר העולם" עמ' 387). אבל עדיין יש לשאול: כיצד יתכן שלא נזכרת שום התכנסות ציבורית לנוב? וכאמור, באותה תקופה שבה עמד המשכן בנוב נזכרות מספר התכנסויות ציבוריות למצפה ולגלגל!
2. המשכן בגבעון
לגבי המשכן בגבעון כתב רש"י:
חרבה נוב בימי שאול, באו לגבעון, כדכתיב במלכים (א ג, ד): 'כי היא הבמה הגדולה'.
כיצד למד רש"י מהמלים "הבמה הגדולה" ששם עמד המשכן?
דבר זה מפורש בספר דברי הימים (ב א, ג-ד), בתיאור הליכת שלמה לגבעון:
וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון, כי שם היה אהל מועד האלקים אשר עשה משה עבד ד' במדבר.
מפורש כאן שבגבעון עמד המשכן!
אבל יש לשאול: מדוע האריך הכתוב ואמר: "וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון, כי שם היה אהל מועד האלקים אשר עשה משה עבד ד' במדבר"? מדוע לא נאמר בקיצור: "וילכו שלמה וכל הקהל עמו לגבעון, כי שם היה אהל מועד האלקים אשר עשה משה עבד ד' במדבר"?
ג. התשובה לשאלות על המשכנים בשילה, בנוב ובגבעון: ארון הברית וחשיבות היותו במשכן
התשובה לשאלה זו נמצאת בהמשך הפסוקים בספר דברי הימים:
אבל ארון האלקים העלה דויד מקרית יערים, בהכין לו דויד, כי נטה לו אהל בירושלם.
אם כן "הבמה הגדולה" היא המשכן ללא הארון!
נמצאנו למדים שכאשר הארון אינו נמצא במשכן - קדושת המשכן יורדת, והוא אינו קרוי "משכן", אלא רק "במה גדולה"! [על השאלה כיצד יתכן שהמשכן בנוב ובגבעון היה בלי הארון? עיין במאמר "מדוע לא החזירו בני ישראל את ארון הברית למשכן בשובו משדה פלשתים?"].
רש"י במסכת זבחים (סא ע"ב) כתב את הדברים בצורה חריפה ביותר:
נוב וגבעון - חד חשיב להו, דשניהם במה ואינן קדושים.
יש לציין שהגמרא בזבחים (קיח ע"ב) אומרת:
בשלושה מקומות שרתה שכינה על ישראל: בשילה, ונוב וגבעון, ובית עולמים" (ועיין שם במהרש"א וב"עיון יעקב"), ואם כן ודאי היתה בהם קדושה, אלא שכוונת רש"י היא שמדרגת הקדושה של המשכנים בנוב ובגבעון היתה נמוכה לעומת משכן שילה, כיון שהארון לא היה בהם, והארון הוא עיקרו של המשכן, כמו שאמרו חז"ל במדרש תנחומא (ויקהל ז): "שהמשכן כולו לא נעשה אלא בשביל הארון.
זו גם הסיבה שבגללה לא נכתב בפירוש על המשכן בנוב: כיון שהמשכן היה בלא הארון - ירדה קדושתו של המשכן והוא לא נזכר בפירוש, אלא רק בדרך צדדית.
על פי זה גם הסביר הרד"ק מדוע אמר שמואל: "לכו ונלכה הגלגל, ונחדש שם המלוכה" (שמ"א יא, יד):
אמר שמואל לחדש המלוכה בגלגל, לכבוד הארון ואהל מועד שהיו שם מתחילה כשבאו לארץ. לפיכך היו מכבדים אותו המקום, אף על פי שעתה לא היה שם, כי בנוב היה.
כלומר: שמואל העדיף שבני ישראל ילכו למקום שבו היה לפני שנים רבות המשכן בשלמותו עם הארון, מאשר שילכו למקום שבו נמצא כעת המשכן בלא הארון!
זו גם הסיבה לכך שלא נזכר בספר שמואל חורבן משכן שילה: כיון שהנביא תיאר בהרחבה את נפילת הארון בשבי הפלשתים (שמ"א פ"ד), והארון הוא עיקרו של המשכן, הרי שהנביא תיאר את עיקר חורבנו של משכן שילה!
אולי ניתן להוסיף שהנביא בכוונה לא תיאר את חורבן משכן שילה, כדי ללמדנו על חשיבות הארון, ששביית הארון היא עיקר החורבן של המשכן.
סיכום
ארון הברית הוא הנותן למשכן את עיקר קדושתו וחשיבותו, וכאשר הארון אינו נמצא במשכן - קדושת המשכן יורדת. זו התשובה לכל השאלות שנשאלו על המשכנים:
- לכן לא נזכר בספר שמואל חורבן משכן שילה: כיון שהנביא תיאר בהרחבה את נפילת הארון בשבי הפלשתים, והארון הוא עיקרו של המשכן, הרי שהנביא תיאר את עיקר חורבנו של משכן שילה!
- לכן לא נכתב בפירוש על המשכן בנוב: כיון שהמשכן היה בלא הארון - ירדה קדושתו של המשכן והוא לא נזכר בפירוש, אלא רק בדרך צדדית.
- לכן גם לא נזכרת שום התכנסות ציבורית בנוב, כיון שהעדיפו את הגלגל, שבה שכן בעבר המשכן בשלמותו, כולל הארון, על פני נוב, שבה שכן כעת המשכן בלא הארון!
יהי רצון שנזכה לראות בחזרת הארון לקדש הקדשים בבנין בית המקדש השלישי, ובהשראת השכינה בדרגתה העליונה, במהרה בימינו. [ועיין בהרחבה במאמר בשם זה בספרי "הדר הנביאים"]