ביאור תחילת הפרק לפי השאלה האם ידעו ישראל שעתידים ליפול לפני הפלשתים

בפסוק הראשון בפרקנו כתוב: "וַיְהִ֥י דְבַר־שְׁמוּאֵ֖ל לְכָל־יִשְׂרָאֵ֑ל" ותרגם יונתן: "והווה פתגם שמואל מידעא לכל ישראל"(=דברי שמואל נודעו לכל ישראל).

נראה שהכוונה היא שנודעה לישראל הנבואה מהפרק הקודם: "הִנֵּ֧ה אָֽנֹכִ֛י עֹשֶׂ֥ה דָבָ֖ר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ כָּל־שֹׁ֣מְע֔וֹ תְּצִלֶּ֖ינָה שְׁתֵּ֥י אָזְנָֽיו׃"(שמואל א ג יא). ותמוה, שהרי לפי דברי הנבואה הם עתידים להפסיד במלחמה ומדוע אפוא יצאו? וזו לשון האברבנאל:

שדבר שמואל, והיא הנבואה שבאה אליו בראשונה... כל העם ידעו אותה ושמעו הדבר אשר היה אליו ועם כל זה לא פחדו ולא שתו לב אליו ויצא ישראל לקראת פלשתים.
(שמואל א ד א)

וכן כתבו ספר חסידים וקהילת יעקוב(פרדו) והוא משום שעדיין לא התמחה שמואל ולא ידעו בו שהוא נביא אמת. וזהו המבחן של שמואל שאמר דבר העתיד לקרות ואכן אירע שהפסידו במלחמה וכך נודע ששמואל נביא אמת.

אך יש להקשות שהרי כבר בפרק הקודם ראינו ש"וַיִּגְדַּ֖ל שְׁמוּאֵ֑ל וַֽיהוָה֙ הָיָ֣ה עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־הִפִּ֥יל מִכָּל־דְּבָרָ֖יו אָֽרְצָה׃ וַיֵּ֨דַע֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּ֖ן וְעַד־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֚י נֶֽאֱמָ֣ן שְׁמוּאֵ֔ל לְנָבִ֖יא לַֽיהוָֽה׃"(שמואל א ג יט-כ), ובפשטות הכוונה שניבא הרבה דברים שהתקיימו, ומאז כבר האמינו בו ישראל! אז למה לא שמעו לדבריו ויצאו למלחמה למרות אזהרתו הנבואית?

אמנם, מהר"י קרא מסביר ש"וְלֹֽא־הִפִּ֥יל מִכָּל" הוא על מה שיקרה לעלי, והיינו שהכתוב מתאר את מהלך הדברים העתידי בפרקים הבאים, כעין כלל שאחריו פרט. ואכן כשיצאו בני ישראל למלחמה עוד לא קבלו עם ישראל את שמואל ונבואותיו ורק לאחר מה שקרה לבית עלי קבלו.

עוד יש לומר כפי שכתבו המצודות – שישראל באמת לא ידעו מנבואת שמואל על מפלתם, והפסוק הראשון בפרק הוא כעין כותרת המתארת איך נתקיימה הנבואה של שמואל. ולפי הסבר זה מובנת כפשוטה תמיהת הזקנים בפסוק ג: "לָ֣מָּה נְגָפָ֧נוּ יְהוָ֛ה הַיּ֖וֹם לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים" – שבאמת לא ידעו מנבואת שמואל ולא רק שלא סמכו עליה.