וישענו. בספרים מדוייקים חסר דחסר ובמסורת ג' וסימן נקחה אלינו. אל תחרש ממנו (שמואל א' ז'). קוינו לו ויושיענו (ישעיה כ"ה). ובמסרה גדולה נמסר כאן ויושעינו ג' ב' מלאים וא' חסר וכו' קדמאה חסר אבל בישעיה סימן כ"ה נמסר בסמרה קטנה ג' ב' חסר ואחד מלא וכן בספרים מדוייקים תרתי דשמואל חסר דחסר וחד דישעיהו מלא דמלא:
פסוק ו:
מה קול התרועה. מה שנמסר במסורה גדולה כ"ד וכל דסמיך לאחה"ע כוותיה וכו' רצה לומר וכל דסמיך לחי"ת ועי"ן כמ"ש בפרשת נצבים. וכך צריך לומר לקמן על מה קול ההמון:
פסוק ז:
ויראו הפלשתים. היו"ד במאריך ועיין מה שכתבתי בסימן ז' בפסוק ויראו מפני פלשתים:
פסוק יג:
יך. יד קרי:
פסוק יז:
המבשר. ברוב הספרים הה"א במאריך ובלא דגש במ"ם:
פסוק יז:
נס ישראל לפני פלשתים. כן כתוב לפני לא מפני כמו שמצאתי בס"א כ"י וכמו שנרשם בדפוס ישן:
פסוק יז:
וארון האלהים נלקחה. למעלה אומר נלקח לשון זכר וכאן נלקחה לשון נקבה ובאגדת שמואל חששה מדן הדין כנקבה:
פסוק יט:
כי נהפכו עליה צריה. בסגול הה"א וקל הפ"א על פי המסורת כמ"ש בדניאל סימן יו"ד וכן במכלול דף ע"ב ובשרשים:
פסוק כ:
וכעת. בכ"ף:
פסוק כ:
מותה. בשרק וכן במסורת עד יום מותה (שמואל ב ו׳:כ״ג) מלאפים וחד קבוץ פום וכעת מותר וסימניך דאית לה בנין שרקא דלית לה בנין חלמא: