פסל מיכה – ביטוי נוסף לנטייה לפרטיות בספר שופטים
בספר שופטים מתגלה נטייה לפרטיות ולשבטיות, כפי שהסברנו במאמר הפתיחה לספר וכפי שבאה לידי ביטוי בהזדמנויות שונות במהלך התקופה, ראה מאמר נוסף לפרק א, ומאמר על הנטיה הפרטית של שמשון. נטייה זו חוזרת ומתגלה בפרקנו, במשבר האמוני של שבט דן, שלקח את פסל מיכה ובנה לו פולחן לעבודה זרה, מנותק מעם ישראל. כל זאת בלי שהאומה ונהגתה תתערב ותנסה למצוא פתרון לצרכיו בארגון נחלתו או בעיותיו הרוחניות. בסיפור זה מתאר הכתוב, במילים המצלצלות כפעמוני אזהרה, את המצב הקשה בעם ישראל בתקופת השופטים: "בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃" (שופטים יז ו).