הקדשת שמשון מבטן
בפרק יג' מתחילים ארבעת פרקי שמשון, השופט האחרון בספר שופטים. הוא מוקדש עוד לפני שנולד ומלאך ה' נשלח לבשר להוריו כי בביתם העקר מילדים עומד להופיע המושיע של ישראל מיד הפלישתים.
אבי הילד, מנוח, מופיע בשמו. לעומתו, האם עלומת השם היא כנראה הדומיננטית יותר, שכן אליה בוחר מלאך ה' להתגלות ולצוות על התפריט בהריון הקרוב. אחריה הולך בעלה כדי להבין טוב יותר את המסר של המלאך והיא מרגיעה את בעלה שלא ימותו בגלל מראה מלאך האלוקים.
שעבוד הפלישתים
ארבעים שנות שעבוד הפלישתים כוללות את עשרים שנות שפיטת שמשון:
ארבעים שנה -מחשבון ימי השופט הם אלו הארבעים.
(רד"ק יג א)
בגלל ששהשלטון בימי השופטים אינו ממוסד ואינו מקיף את כל השבטים וכל חלקי הארץ, לכן ייתכן מצב בו השופט מנהיג את ישראל כעין אוטונומיה ובכ"ז השלטון החיצוני הוא עדיין של המשעבדים.
כמו כן המספר 40 הוא בעל משמעות בתנ"ך. אנו יודעים שיש בו ציון של שלמות של דור המדבר, זוהי יחידת זמן המתאימה להעביר דף בין דפי ההיסטוריה.
מדוע על הלוחם בפלישתים מוטל להיות נזיר מבטן?
הפלישתים מביאים את תרבות המערב ורק מי שמתנזר מתענוגות היופי היין וההתרפקות על המוות יכול לנצחם. שמם של הפלישתים מורה על היותם חסרי שורשים בארץ ישראל. הם פולשים זרים שהגיעו במספר גלי פלישה. מקור הפלישתים הוא כפול(בראשית י יג-יד):" וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת-לוּדִים וְאֶת-עֲנָמִים וְאֶת-לְהָבִים וְאֶת-נַפְתֻּחִים: וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת-כַּפְתֹּרִים:" משמע כי הפלישתים יצאו ממצרים מבני חם. ברם, בנביאי תרי עשר הם מסונפים לאיזור גיאוגרפי אחר! "הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר-יְהֹוָה עֲלֵיכֶם כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב"(צפניה ב ה), כלומר הם מגויי הים מהאי כרתים או בדברי הנביא עמוס האי כפתור "וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר"(עמוס ט ז).
המקורות הסותרים מעידים שיש בהם שילוב של שתי תרבויות מפותחות - תרבות הפרעונים והתרבות העירונית. כמו שרואים שבימי אברהם ויצחק אבותינו התמודדו עם מנהיג אחד של הפלישתים הקרוי "אבימלך" ואילו מימי השופטים אנו פוגשים מועצות עירוניות שבראשם סרנים שמנהלים הנהגה עירונית לוקאלית. א"כ התרבות המצרית של הסגידה לחומר עם תרבות היופי והאסטטיקה ביצירה האנושית משתלבות במקדש האל דגון, הדג והדגן, אלוהי הים המסחר והשוד עם התבואה העולה מהנילוס.
מה אסור לנזיר? היין ומוצריו, הטומאה למת והטיפול בשיער. מה המשותף לכל האיסורים? היציאה מאיזון של קדושה! יותר מדי הוללות של משתה יין, חברת שיכורים עליזה, הפורצת את גבולות הקדושה. מאידך השתתפות באזכרות אבל והילולות בית עלמין גם היא יכולה להוציא את האיזון מחיי הנזיר הקדוש. את שערו אסור לו לקצוץ כדי להביע את סלידתו מטיפוח היופי ואת הרתיעה מסילסול בשיער והתעסקות במראה החיצוני. זהו האנטי תיזה של תרבות המוות המצרית ותרבות היופי הים-תיכונית.
***
אמו של שמשון מצווה שלא לאכול כל טמא. האם הכוונה למאכל אסור? חז"ל אומרים שלא יתכן שאשת מנוח צריכה לקבל אזהרה לאכול כשר אלא האזהרה היא על איסורי האוכל והשתייה המיוחדים לנזיר.
"ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא מאי כל טמא? ותו עד השתא דברים טמאים קאכלה?
א''ר יצחק דבי רבי אמי דברים האסורים בנזיר"
(סוטה ט:)
***
הוא יחל להושיע- כי נגמרו 7 דורות שהובטח לאבימלך מלך הפלישתים: אברהם יצחק יעקב דן חושים מנוח שמשון.
***
המלאך הוא פלאי - מסרב לנקוב בשמו כי כל שם היא מהות פעולתו. אין למלאך שם קבוע כי הוא נתון למשטר של משימות ופקודות מתחלפות כלומר שמו משתנה לפי כל המשימה ומשימה.