בי אדוני. בספרים כ"י נמסר עליו לית מלא ובריש מלאכי נמסר ז' מלא בלישנא והא והא איתא:
פסוק ח:
אשר שלחת. בטעם רביע לא בזקף קטן:
פסוק ח:
יבוא־נא. במקצת ספרים אין טעם ביו"ד ולא בבי"ת:
פסוק ח:
היולד. נכתב בוא"ו עם הדגש:
פסוק יב:
ויאמר מנוח עתה יבא דבריך. חלוקים הספרים במילוי היו"ד ויש להכריע שהוא מלא מכח המסרה שנמסר י"ג חסר יו"ד ואין זה מהם ובמסרה גדולה מערכת אות הדל"ת כתוב דברך י"ג חסר וסימנהון נמסר בפרשת ויצא אך לא נמנו שם רק ג' בתורה והשאר מצאתים במסורת כ"י ואלו הן. במה יזכה. בחקתיך. גמל על עבדך. דבקה לעפר נפשי. דלפה נפשי. ואענה חרפי. טוב עשית. מכל ארח רע. נר לרגלי. נעניתי ע"כ. ובמסורת סוף פרשת שמיני נמנה עתה יבא דבריך עם י"ד דסבירין יבואו וקרינן יבא וזו ראיה מכרעת שכתוב דבריך ביו"ד ויונתן תרגם יתקיימון בפירוש דקרא:
פסוק יז:
כי יבא דבריך. דברך קרי והוא חד מן ח' דכתיבין ביו"ד וקריין בלא יו"ד וסימנם במסרא רבתא אות דל"ת:
פסוק יח:
והוא פלאי. פלי קרי והוא חד מן מ"ח מלין דנסבין אל"ף באמצעות תיבותא ולא קרייא וסימנם במסרא רבתא אות האל"ף. ובמדרש ילמדנו פלאי פלאים הוא עושה בי וכו' ובמדוייקים יש מקף בין שתי המלות ולכן הפ"א רפויה עיין לב אהרן:
פסוק כ:
ויהי בעלות. בבי"ת והוא חד מן ה' בעלות בבי"ת וסימן במלכים א' י"א והבי"ת רפויה במדוייקים:
פסוק כא:
ולא יסף עוד. לית מלעיל ונמנה בסוף מסרה גדולה בשטא חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכותיה:
פסוק כה:
ובין אשתאל. לפי המסורת דיהושע סימן ט"ו. מלא וא"ו ויש חילופים בספרים ובמסרות: