פסוק א:היה לו. עמד מצפון גדעון, והתחלת מקום עמדם היה מן ׳גבעת המורה׳, העומדת בעמק:
פסוק ב:ידי הושיעה לי. בעבור העם הרב הזה:
פסוק ג:ויצפר. ישכימו בבוקר, למען לא יראום אדם בשובם ולא יכלימום:
פסוק ד:ואצרפנו. אעשה כהצורף הזה, המפריד הסיגים מן הכסף:
פסוק ה:כל אשר ילק. כי השואב את המים בתוך ידיו ושותה מהם, אי אפשר לו לשתות בשפתיו כדרך כל הארץ רק מלקק בלשונו כדרך שתיית הכלב, אבל הכורע על ברכיו לשתות מהנחל, יכול הוא לשתות בשפתיו, ולזה צוה להעמיד המלקקים לבד והכורעים לבד:
פסוק ה:וכל אשר יכרע וגו׳. רצה לומר, וכן תציג לבד כל אשר יכרע וכו׳:
פסוק ז:המלקקים. בחר במלקקים ומאס בכורעים, לפי שהכורעים הורגלו לכרוע להעבודה זרה ולא כן המלקקים:
פסוק ח:ויקחו. המלקקים לקחו מיתר העם צידם ושופרותיהם:
פסוק ח:ואת כל וגו׳. המה הכורעים:
פסוק ח:החזיק. אחז בהם ללכת עמו:
פסוק ח:מתחת. וגדעון היה בהר ממעל:
פסוק י:ואם ירא וגו׳. אם תפחד לרדת להלחם בם, רד לשמוע מה בפיהם:
פסוק יא:ואחר. שכשתשמע מה בפיהם, אז ׳תחזקנה ידיך׳, ותרד אל המחנה להלחם בם:
פסוק יא:אל קצה החמשים. דרך המחנה להעמיד בלילה מסביב אנשים מזויינים, לשומרים:
פסוק יג:ויכהו. הצליל הכה את האהל ונפל הוא אל תוך האהל, והיפך תחתית האהל למעלה ונפל האהל:
פסוק יד:אין זאת. אין פתרון אחר, רק יורה על נצחון חרב גדעון, כאשר דבר קל כצליל הפך את האהל החזק ממנו, כן גדעון החלש ינצח עם רב וחזק:
פסוק טו:וישתחו. בהודאה לה׳:
פסוק יח:סביבות כל המחנה. של מדין ועמלק וכו׳:
פסוק יח:לה׳ ולגדעון. רצה לומר, התשועה תיוחס לה׳, ובאה על ידי גדעון:
פסוק יט:ראש וגו׳. בתחלת משמר האמצעי:
פסוק יט:אך הקם. בעת אשר הקימו את השומרים לשמור, כי הדרך הוא להעמיד שומרים אחרים בכל משמר לשמור את המחנה:
פסוק יט:ויתקעו. גדעון ואנשיו:
פסוק יט:ונפוץ הכדים. למען יראו הלפידים להבהיל את בני מדין וכו׳:
פסוק כ:שלשת הראשים. כי גם שני הראשים האחרים תקעו, כאשר אמר להם גדעון (פסוק יח), ותקעתם בשופרות גם אתם:
פסוק כ:חרב לה׳. תשועת החרב תיוחס לה׳, ובאה על ידי גדעון:
פסוק כא:איש. כל אחד מישראל עמד במקומו סביב למחנה מדין:
פסוק כא:ויריעו. תרועת שבר וניסה:
פסוק כב:ויתקעו. רצה לומר, במה שתקעו שלש מאות שופרות שהוא דבר מבהיל, בא מהומה ביניהם ומה׳ היתה שיהרגו זה את זה, ובכל המחנה היתה כזאת:
פסוק כד:ולכדו. רצה לומר, קחו המעברות מן הנחל אשר היה סמוך להם ועד בית ברה קחו ואף מעברות הירדן קחו, לבל יוכל לעבור המים:
פסוק כד:להם. רצה לומר, בעבור מדין, לבל יוכלו לעבור:
פסוק כה:וילכדו. בני אפרים לכדו:
פסוק כה:מעבר לירדן. כשעבר גדעון את הירדן לרדוף אחר זבח וצלמנע, הביאו לו לשם: