בפרק השלישי שלושה שופטים ראשונים

בפרק השלישי מתחיל למעשה סיפור השופטים. נבואת משה   "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ."(דברים לא טז)  מתממשת. העם מעדיף את הפיוס עם המקומיים , את לקיחת בנותיהם לבניהם דבר שהופך למוקש המתפוצץ בפרצופם של שבטי ישראל. התרבות הכנענית משתלטת ויחד עם חטא הע"ז מגיע גם השעבוד לעמים חיצוניים.

מלבן ועד שחור דרך החמור

המשעבד הראשון מגיע מארם, הוא נצבע בצבעי הסוואה כי שמו כשל כושי אך מקורו צח ולבן...

תנא: הוא בעור, הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי. בעור - שבא על בעיר, כושן רשעתים - דעבד שתי רשעיות בישראל, אחת בימי יעקב ואחת בימי שפוט השופטים. ומה שמו - לבן הארמי שמו.
(סנהדרין קה.)

כושן רשעתיים הוא אביו הרוחני של בלעם, בלעם הוא אותו יורה קללות כושל. כשלמעשה הוא לבן הארמי אביהם של נשות יעקב, שמו מעיד על ניסיונות להרשיע בכל מגוון הצבעים, מהלבן הבוהק ועד השחור משחור. הוא שעוסק בגסות החומר שנקרא בעור על שם החמור שעליו רוכב בלעם בנו ואת החמור והחומריות הופך לדרך חיים משפחתית, בניגוד לבית ישראל הטהור. מולו עומד השופט הראשון

"דרש ר' תנחומא נסתכל בהם שאמר הקב"ה למשה במצרים –ראה ראיתי את עוני עמי – מה הן שתי ראיות הללו? אמר לו רואה אני שעתידין לטעות בעגל ואף על פי כן –ראיתי את עוני עמי! זו דרש עתניאל, אמר:בין זכים בין חייבים עליו להושיעם!" 
(רש"י שופטים ב י)

עותניאל אחרון המנהיגים הכלל ישראלים - מחזיר עטרת משה ומפלפל בתורה כמו דור הדעה במדבר, מלמד זכות על ישראל ומצליח להסיר את ספיחי קללת אבי בלעם הרשע.

מלחמת אהוד בעגלון

אהוד מניס את הפולש המואבי והא השופט הראשון שמנהל מאבק מקומי בארץ בנימין מול האויב הסמוך מעבר הירדן. אין כאן מלחמה כוללת של כל שבטי ישראל אלא מאבק לוקאלי של מנהיג השבט הנתון במצוקה. הוא גם השופט הותיק ביותר – 80 שנה! מלך מואב אינו נעלם מעל במת התנ"ך. הוא אביהם של רות וערפה ולכן גם הסבא הגדול של מלכות ישראל! מעניין שיחסו לדבר ה' הוא מכובד ומיד קם על רגליו כשאהוד מכריז "דבר אלוקים לי אליך!" עמידה זו נלמדת בספרי ההלכה לדורות ויש שנוהגים כך לעמוד בשמיעת הקדיש:

"וי"א שאין צריך לעמוד, אלא שכל קדיש שתופסו מעומד כגון לאחר הלל, לא ישב עד שיענה אמן יש"ר(מגן אברהם) ויש לחוש לדברי המחמירים, ויש ללמוד ק"ו מעגלון מלך מואב שהיה נכרי, וקם מעצמו מעל כסאו לדבר ה' כ"ש אנחנו עמו!"
(משנה ברורה סימן נו סעיף קטן ח)

שמגר-פסוק אחד ומלחמה עם הפולשים ממערב.

הפלישתים קרויים על שם שתי פלישות אחת בימי האבות ואחת בימי משה. שמם מציין את חוסר השורשיות שלהן בארץ. הם תוצרת חוץ; תערובת של תרבות מצרית וקדם יוונית. המקור הקדום לשמם הוא בספר בראשית:

וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת-לוּדִים וְאֶת-עֲנָמִים וְאֶת-לְהָבִים וְאֶת-נַפְתֻּחִים. וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת-כַּפְתֹּרִים.
(בראשית י יג-יד)

מצריים הם מוצא הפלישתים אך הם קרויים גם גויי הים והגיעו ממזרח הים התיכון   ושיטת השלטון שלהם מזכירה בימי אברהם את השליט היחיד, אבימלך מלך הפלישתים. אמנם, לאחר הפלישה השנייה שלהם המתוארת בספר דברים פרק ב'  הם הופכים בעלי חשיבה דמוקרטית יותר, כמו שמוצאים אח"כ ב"פוליס" היווני, ושליטת מועצת סרנים,  נציגי ערים מובילה אותם.

שמגר בן ענת השופט שיש עליו פסוק אחד בלבד בפרק זה ועוד פסוק בשירת דבורה נלחם בנשק חקלאי "מלמד הבקר"- נשק הפלח, השוט המכוון את הבקר בחרישתו את השדה הופך למכה קטלנית לפלישתים בדומה לשופט אחר שנאבק בפלישתים בסוף שופטים, הלא הוא שמשון הגיבור אשר נעזר בעצם הלחי של חמור להרוג אלף פלישתים. מוצאו של השופט השלישי הוא עלום:

 "אמר לו אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט" 
רש"י:עתניאל ויפתח ושמגר ויאיר ועבדון לא ידעתי שמות שבטיהן ומראובן ושמעון גד ואשר לא מצאתי מפורש
(סוכה כח:, ורש"י שם)

שמגר הוא כנראה משבט הסמוך אל הפלישתים וגם הוא נלחם מלחמה מקומית כדי לפתוח ולאבטח את הדרכים לשיירות המסחר שהיו נשדדות ע"י הפלישתים כמו שמוצאים שבימי ענת הפכו הדרכים לעקלקלות (מתוך שירת דבורה) -שמגר א"כ הוא פורץ המחסומים התנכי!