פסוק ז:אשרות. אילן הנעבד:
פסוק יא:ותשקט. ענין מנוחה:
פסוק טו:אטר. ענין סגירה, כמו (תהלים סט טז) ואל תאטר עלי באר פיה ורצה לומר: כאלו יד ימינו סגורה, כי לא שלט בה:
פסוק טז:פיות. חודה של חרב נקראת פה:
פסוק טז:גמד. אמה, וכן (יחזקאל כז יא) גמדים במגדלותיך, שרצה לומר, אנשי מדה קצרה:
פסוק טז:למדיו. למלבושיו, כמו (ויקרא ו ג) מדו בד:
פסוק טז:ירך. צד, כמו (ויקרא א יא) ירך המזבח:
פסוק יז:בריא. בעל בשר שמן, וכמו (מלכים א ה ג) עשרה בקר בריאים:
פסוק יט:הפסילים. מקום שמחליקים שם פני האבנים, כמו (שם שם לב) ויפסלו בני שלמה:
פסוק יט:הס. ענין שתיקה, כמו (במדבר יג ל) ויהס כלב:
פסוק כ:בעלית. מלשון עליה, הבנויה ממעל:
פסוק כ:המקרה. מלשון קור וצינה:
פסוק כא:ויתקעה. ענין נעיצה ותחיבה, וכן (שמואל ב יח יד) ויתקעם בלב אבשלום:
פסוק כב:הנצב. הוא יד החרב שמעמיד אותה לעשות מלאכתה:
פסוק כב:הלהב. היא ברזל החרב, כי היא מברקת כלהב כשהיא מרוטה, כמו (נחום ג ג) ולהב חרב:
פסוק כב:שלף. ענין הוצאה, כמו (יהושע ה יג) וחרבו שלופה:
פסוק כב:הפרשדנה. הפרש והצואה:
פסוק כג:המסדרונה. היא האכסדרה המסודרת בכסאות לישיבת אנשים:
פסוק כג:בעדו. כנגדו, כמו (בראשית ז טז) ויסגור ה׳ בעדו:
פסוק כג:ונעל. רוצה לומר, גם סגרה בהמנעול:
פסוק כד:מסיך. הוא כנוי לעושה צרכיו, כמו (שמואל א כד ד) ויבא שאול להסך את רגליו, על שם שדרך היושב להפנות, לסכך ולכסות רגליו מחמת צניעות:
פסוק כה:ויחילו. המתינו, כמו (בראשית ח י) ויחל עוד:
פסוק כה:בוש. ענין איחור, כמו (מלכים ב ח יא) וישם עד בוש:
פסוק כה:המפתח. שם הכלי הפותח המנעול:
פסוק כו:התמהמהם. ענין עכבה, כמו (בראשית מג י) לולא התמהמהנו:
פסוק כו:השעירתה. שם מקום:
פסוק ל:ותכנע. מלשון הכנעה:
פסוק לא:במלמד הבקר. הוא המקל שבראשו, תקועה כעין מחט הנקרא דרבן, ובו מלמד ומורה הבקר לחרישה: