וכן זכר בבני שמעון שהיה הגורל השני, וגורל זבולון השלישי, וגורל יששכר הרביעי, וגורל אשר החמשי, וגורל נפתלי הששי, וגורל דן השביעי והאחרון שבהם. ואמרו המפרשים שמה שבא בכאן (מז) ויצא גבול בני דן מהם ויעלו וגו', ירצה שבני דן עלה גבולם פחות מהם, שלא הספיקה להם הארץ הנכבשת אשר היה בגורלם לשבת בה, והלכו לקחת ליש או לשם שהיה מנחלתם כמו שיבא בספר שופטים (שופטים י"ח) וזה אינו כן, שלא היה לשם מנחלתם, אבל לפי שנתרבו בני דן מאד ונמעטה ארץ נחלתם להם הלכו לכבוש לשם שלא היה מהארץ הנחלקת לשבעה החלקים, אבל היה בדרך רחוקה חוץ מחלקי השבטים והיא סוף תחום ארץ ישראל, כמו שאמר (שם כ' א') מדן ועד באר שבע, ולפי שלקחו בזה מה שלא ניתן להם ספרו הכתוב. ואמנם אם קרה זה אחר מות יהושע בימי פסל מיכה איך זכרו כאן? אחשוב שכותב הספר או המתקן והמקבץ אותו כתבו שהיה ימים רבים אחרי מות יהושע, והשלים ענין בני דן יחד בכאן להשלים הספור עם היות שנעשה אח"כ. והנה בשמות הגבולים והערים האלה ומנינם לא שמתי ידי, כי די במה שאמרו בו המפרשים, ועם זה נשלם ספור חלוקת הארץ לי"ב השבטים: