נחלת זבולון
נחלתו של זבולון, מותאמת לכישוריו. יעקב מברכו "זבולון לחוף ימים ישכן והוא על חוף אוניות וירכתו על צידון" (בראשית מט יג), כשרונו וברכתו הוא במסחר, והם קשורים ישירות לחוף הים.
מימי קדם ועד ימינו עיקר המסחר הוא עסקי יבוא ויצוא. סחר חוץ עם אומות אחרות. גם היום עסקי המסחר ביצוא ויבוא הם העסקים המכניסים ביותר.
לצורך עסקים כאלו דרושות תכונות מיוחדות. צריך אנשים בעלי יזמה וכישרון לכספים ועסקאות. אנשים שיודעים להלוך עם הבריות במקח וממכר.
בכל הכישורים האלו ניחן זבולון. משה מברכו "שמח זבולון בצאתך" - יציאה למסחר ומכירות. "...כי שפע ימים יינקו..." הרבה מהסחר בעבר התנהל באניות. זהו: "כי שפע ימים ינקו". "ושפוני טמוני חול" - חז"ל מפרשים גם על אוצרות טבע מיוחדים ששייכים לים ולחול. דגים מיוחדים, חילזון שהצבע שמפיקים ממנו נדיר ויקר, וזכוכית שאף היא נדירה ויקרה (ספרי דברים לג).
ב"חסד לאברהם" מעיין ד' כתב, שסגולתו המיוחדת של זבולון היא הליכה (למסחר) בים וביבשה.
על פי ברכת יעקב היו מיועדים לזבולון חופי הים התיכון. מצידון ודרומה כפי הנראה חוף עכו עד חיפה. ואמנם מתארת הגמרא (בבא בתרא קכב א) כיצד חילקו את הארץ בגורל, ואומרת:
"אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו. וקלפי של תחומים וקלפי של שבטים מונחין לפניו. והיה מכוין ברוח הקודש ואומר, זבולון עולה תחום עכו עלה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולון. טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו...". נמצא שבגורל הארץ בזמן יהושע, עלה בגורלו של זבולון החלק שיעד לו יעקב בברכתו.
על רקע זה מתעוררת שאלה גדולה.
החלק שקבל זבולון בפועל לפי המתואר ביהושע רחוק מאד מהים. נחלת זבולון בספר יהושע נמצאת באיזור הגליל התחתון ציפורי התבור ונהלל. מצד מערב הוא פוגע ביקנעם. אולי בנקודה אחת יש מפגש עם הים וגם זה יכול להתפרש רק בתור ציון כיוון: "...ועלה גבולם לימה..." (יהושע יט י-טז).
מדוע לא קיבל זבולון את חוף עכו וצידון שהיו מיועדים לו, לא רק על פי ברכת יעקב אלא גם על פי הגורל כמסופר בגמרא?
ביהושע מפורש ששבט אשר הוא שקיבל את כל איזור הים בצפון הארץ? שבט אשר נמצא ממערב לזבולון, גובל בכרמל ומגיע עד צור וצידון. גם עכו ואכזיב כלולים בנחלתו כפי שמפורט בשופטים (א לא) "אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב...".
גם תוס' (בבא בתרא קכב א) התקשה בשאלה כיצד מתיישבים דברי הגמרא שהגורל של תחום עכו עלה בחלק זבולון, עם מה שקיבל זבולון בפועל והוא נדחק ואומר "לא עכו ממש, שעכו מחלק אשר דכתיב "ואשר לא הוריש את יושבי עכו (שופטים א'). אלא כלומר תחום שבצד עכו". ולכאורה דחוק הוא תירוצו של התוס'.
הגר"א בביאורו על יהושע כותב כי היה לזבולון בנחלתו רצועה שהגיעה אל הים והלכה לכיוון צידון.
לשאלת נחלתו של זבולון מצטרפת השאלה שנשאלה בתחילת פרק יח. מדוע אנו מוצאים כפילות בהטלת הגורל פעם בגלגל ופעם בשילה? בפרקים יג יד מסופר שהקב"ה אומר ליהושע להפיל את הארץ בגורל לשבטים, ואמנם הוא עושה כן בגלגל (פרק י"ד).
הגמרא מספרת ששבע שנים כבשו ושבע שנים חילקו את הארץ (חלוקה על פי הגורל), ורק לאחר י"ד השנים השכינו את המשכן בשילה (זבחים קיח ב).
כל י"ד השנים הראשונות עמד המשכן בגלגל. "... ימי אהל מועד שבגלגל ארבע עשרה שנה, שבע שכיבשו ושבע שחילקו..." (זבחים שם).
השכנת אהל מועד בשילה מסופרת בתחילת פרק יח' של ספר יהושע, ושם מסופר שיהושע משליך גורל לשבעה שבטים. תמוה מאוד הדבר, שהרי את הגורל עשו בגלגל בשבע שנים שקדמו לעליה לשילה? ואם רק בשילה הטילו גורל מה עשו בשבע שנים של חלוקה?
על שאלה זו ענה הגר"א ואמר שהיו שני גורלות האחד בגלגל לשבטי יהודה ויוסף וגורל שני לשאר השבטים בשילה.
הסבר זה קשה להבינו: אם הטילו גורל בגלגל, מדוע לא לכולם?
אולי אפשר לבאר באופן אחר. באמת בגלגל היה גורל לכל השבטים, אך חלק מהם לא היו מרוצים מהחלק שקיבלו בגורל. ועל כן התרשלו בהתנחלות. בא יהושע בהסכמת ה' והטיל להם גורל שני בשילה.
כך משתמע מדבריו של יהושע בשילה: "ויאמר יהושע אל בני ישראל עד אנא אתם מתרפים לבא לרשת את הארץ אשר נתן לכם ה' אלהי אבותיכם...".(יהושע יח ג). משמע שכבר קיבלו חלק, אלא שהתרפו בירושתו!
על פי זה אפשר לתרץ גם את השאלה על נחלת זבולון. גורלו הראשן של זבולון אכן היה בתחום עכו צור וצידון כפי שמסופר בב"ב קכב. אך כנראה שתחום זה לא מצא חן בעיני זבולון. כיון שלא הסכים, נפל לו גורלו בשנית בחלק אחר, בגליל התחתון.
רמז לכך אנו מוצאים במסכת מגילה (דף ו א): "...קִטְרון זה ציפורי? והרי קטרון בחלקו של זבולון היתה, וזבולון מתרעם על מדותיו היה. ...אמר זבולון לפני הקב"ה רבונו של עולם לאחיי נתת שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות, לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות אמר לו כולם צריכים לך על ידי חלזון...".
דו שיח זה משקף את נחלתו המקורית של זבולון, שכן הגליל המערבי העליון כולו הרים ואינו נוח לעיבוד חקלאי, הבקעות והעמקים נוחים לחריש וקציר. על כך מתלונן זבולון: לאחי נתת שדות וכרמים, ולי נתת ימים ונהרות. החילזון שבו מנחם הקב"ה את זבולון הוא תוצרת הים. אך זבולון אינו מרוצה בכל זה. בהמשך שואלת הגמ', ואם קטרון היא ציפורי, הרי צפורי היא נחלה משובחת ויש בה מ"זבת חלב ודבש" של ארץ ישראל, ומדוע לא היה מרוצה זבולון? ומשיבה בכל זאת לא היתה נוחה דעתו של זבולון כי שדות וכרמים עדיפא ליה.
ציפורי כבר שייכת לגורל השני של זבולון בגליל התחתון! אך כנראה שההתמרמרות וחוסר שביעות הרצון, המשיכו גם אחרי כן, וזבולון לא מוריש גם את יושבי קטרון - היא ציפורי.
יש לציין שהסיפור על תרעומתו של זבולון מובא כבר בספרי דברים לג, ושם מובא רק הדו שיח הראשון בין זבולון לקב"ה. (בני שיחו של זבולון היו כנראה יהושע ואלעזר שעל פיהם היה הגורל מה').
יתכן ששבטים נוספים רצו גורל שני. יתכן שבאופן זה ניתן לבאר גם את ההבדל בין הנחלה שקיבל דן מיהושע באיזור המרכז, לבין הנחלה שהיה צריך לקבל בצפון, [כזכור משה בירך את דן: "דן גור אריה יזנק מהבשן"! משמע שנחלתו צריכה להיות באיזור הבשן] מסתבר שזו הנחלה שהיה צריך לקבל מעיקרא, אך הריחוק מממרכז הארץ גרם לאי הסכמה אצל שבט דן, ובסופו של דבר לגורל השני שבשילה.
אפשר לשאול על הסבר זה, האם חוסר הסכמה של השואלים בגורל ישנה אותו? הרי הגורל נעשה ברוח הקודש על פי ה'? האין הגורל הודעה מוחלטת מהקב"ה, עליה אין לערער? נראה לאמר שאף אם התקבלה תשובה באורים ותומים, יש מקום לשאלה נוספת, אם המקבל מרגיש שאינו יכול לנהוג על פי התשובה.
ראיה לדבר בשמואל א' כב', דוד שואל בה': "האלך והכיתי בפלישתים"? והקב"ה משיב: "לך והכית בפלישתים והושעת את קעילה". כשאומר דוד לאנשיו את תשובת ה', הם ממאנים ואומרים: "הנה אנחנו פה ביהודה יראים, ואף כי נלך קעילה אל מערכות פלישתים"?
דוד היה יכול לאמר להם, מדוע מערערים אתם על דבר ה'? ה' אמר ואנו נקיים! אולם דוד שואל בשנית: "ויסף עוד דוד לשאול בה' ויענהו ה' ויאמר קום רד קעילה כי אני נותן את פלישתים בידך". בעקבות תשובת ה' יוצאים דוד ואנשיו ומושיעים את קעילה.
נראה שהוצרך הדבר לדורות ללמד, שאם ישנה אי הסכמה פנימית בקרב המקבלים, יש להתחשב בכך. יש לשאול שנית, ויתכן שהתשובה תשתנה. יתכן גם כי לא תשתנה, כבמקרה של דוד.
יחזקאל מנבא, שלעתיד לבא תהיה נחלת זבולון בקצה הדרומי, רצועה אחת לפני שבט גד. נשאלת השאלה, מה טעם הדבר, הרי דווקא הצפון שעניינו העושר והשפע הוא המתאים לכשרונות המסחר של זבולון? ולא הדרום, הנגב, שמנוגב מכל ברכה?
ננסה לענות על שאלה זו כשנעסוק בנחלת יששכר חבירו של זבולון, שאף הוא נודד עמו מהצפון שבו נחל בזמן יהושע, לדרום לעתיד לבוא, ע"פ נחלות יחזקאל.