כתיבת הארץ ונחלת בנימין
בפרק יח' יהושע נוקט ביוזמה, הכוחות האידיאליסטיים בעם מיצו את פוטנציאל ההתיישבות ועלו למקומם, עתה נותרו הכוחות החלשים במחנה. עליהם מרים יהושע את קולו ומדרבן לרשת את נחלתן. את הניתוק מחבל הטבור של מרכז הקליטה שבגלגל יש לעשות לאחר שוועדת איתור תאתר לכל שבט את חלקו.
השבט הראשון שמשובץ בפרק זה ומוצא עצמו בסידור הנחלות החדש הוא בנימין, השבט המחבר בין שבטי יהודה ויוסף.
מהגילגל לשילה
רק שני כוחות בישראל לקחו אחריות והתחילו ליישב את הארץ כחלוצים אמתיים. על יהושע להילחם עם המנטאליות של עולים חדשים, עליו לדחוף את הבאים בשערי הארץ לעזוב את מרכז הקליטה ולהעז להתנחל במרחבי הארץ פנימה. במרכז הקליטה יש את המרכז הרוחני שהוא המשכן, את הסדר הישן והמוכר שיחסר כל כך לעוזבי החממה שבגלגל. לכן מעביר יהושע את המשכן אל מרכז גב ההר, אל שילה. משם שולח משלחת מכל השבטים כדי לכתוב/למפות את הארץ לחלקיה ולמעשה יהושע זורק החוצה אל הארץ הלא נודעת את המתבגרים אשר העדיפו להישאר תחת חסותו של המנהיג הגדול ולא לצאת לעצמאות בוגרת.
בלשונו של יהושע זוהי גערת :"עַד-אָנָה, אַתֶּם מִתְרַפִּים,". רפיון הרוח אוחז בכל שבעת השבטים שעדיין לא נחלו.
כתיבת הארץ
כתיבת הארץ תעשה בתוך גבולות ברורים כאשר יהודה מדרום ויוסף מצפון, יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל-גְּבוּלוֹ, מִנֶּגֶב, וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ עַל-גְּבוּלָם, מִצָּפוֹן. לאותם שני השבטים, יהודה ויוסף, לא קדמה משלחת סקר ומיפוי. שני הכוחות המרכזיים בישראל מובילים בחלוציות שאינה נסמכת על מחקרי כדאיות אנושיים. המוטיבציה אצל שבט יהודה נובעת מהדוגמא האישית של מנהיג השבט, כלב בן יפונה אשר מזה כארבעים וחמש שנה מפעמת בו ההכרזה של "עלה נעלה", רוחו שלא הזדקנה, סוחפת גם את שבטו, השבט הראשון הנוחל ביוזמתו בחלק המערבי והחדש של א"י.
גם בני יוסף מקבלים נחלה מבלי לשלוח משלחות כתיבה ובדיקה, אבל אצלם מורגש כבר חוסר הנחת מהחלק שקיבלו והבעיות הסביבתיות והביטחוניות שבו.
שאר שבעת השבטים, פשוט נשארים במצב של "שב ואל תעשה" עולים חדשים חסרי מעוף ויוזמה, המפתחים תלות במשרד הקליטה שלהם בגלגל ליד יריחו. לאחר כל מלחמה, בדרום ובצפון ישראל חוזרים אל בסיס הקליטה בא"י שהוא ליד יריחו. בגילגל ליד יריחו ישראל חשים בטוחים וערוכים סביב המשכן כמו בהליכה במדבר. יהושע מחליט כי יש לטלטל את ישראל ולזרוק את האפרוחים מהקן החמים.
נחלת בנימין-קישור בין כוחות מנוגדים
בתווך בין נחלת יהודה לבין נחלת יוסף, שוכן לו בנימין. האח הקטן שיהודה מוכן למסור נפשו עליו ולהתעמת עם המשנה לפרעה במצרים, ויוסף שלא יכול מלהתאפק כאשר רואהו מובא לפניו. בנימין שייך לבניה של אימא רחל, אחיו של יוסף אבל יהודה התחייב לשמור עליו לפני יעקב אביו. שבט יהודה ושבט בנימין קשרו את גורלם יחדיו מאז אהבת דוד ויהונתן ושניהם מהווים את העם היהודי מאז חורבן ממלכת שומרון. לכן נחלת בנימין היא המתאימה להיות הגשר בין שני הגושים הגדולים בישראל, בין המנהיגות של שבט יהודה, אשר מתוכו יצמח צמח דוד ובין מנהיגות בית יוסף שמביאה את משיח בן יוסף.
