מדוע נבחרה דווקא שילה?
הקדמה
בספר יהושע בתחילת פרק י"ח נאמר: "וַיִקָהֲלוּ כל עדת בני ישראל שִלֹה, וישכינו שם את אהל מועד, והארץ נכבשה לפניהם".
פסוק חגיגי זה מתאר שכל עדת בני ישראל, האנשים והנשים, נקהלו לשילה להקמת המשכן. לפני כן לא נאמר בספר יהושע שבני ישראל הקימו את המשכן.
יש לשאול על פסוק זה מספר שאלות, אבל מאמר קצר זה יעסוק רק בשאלה אחת: מדוע נבחר דווקא מקום זה?
א. הסבר הרד"ץ הופמן
כתב הרד"ץ הופמן ("המעין" תשמ"ג, גליון ב' עמ' 4-6, ועיין שם בהערה על מקורו של מאמר זה):
יש מקום לתמוה שבספר יהושע (יח, א) מסופר - ללא כל הסבר - שבני ישראל הקימו את המשכן אחרי כיבוש הארץ דווקא בשילה. אכן שיכן ד' שמו בשילה בראשונה (ירמיהו ז, ב). האין להניח שכשם שירושלים נבחרה למקום המקדש על ידי העקדה, כן גם יש לבחירה של שילה יסוד במעשי האבות? למה לא הוזכרה שילה באף מאורע של מעשי האבות שהם סימן לבנים, ולעומת זאת אפילו הבמות שהוקמו בשעת היתר הבמות, מוקמו בחברון ובבית א-ל, ערים שצויינו במעשי האבות? בעיון דלהלן נראה לנו למצוא תשובה שתספק אותנו.
התורה שתקה כנראה במכוון ולא פירשה מאורע מסוים חשוב ונכבד מאירועיו של יעקב אבינו. לפני מותו רמז לנו יעקב שנלחם באמורי ולקח מארצו בחרבו ובקשתו (בראשית מח, כב). ואין זה אלא מעשה נס בהתחשב בכוח הלחימה המוגבל של יעקב. מתי קרה דבר זה? ...בין השורות נקרא זאת בבראשית לה, ה. הריגתם של אנשי שכם העכירה את היחסים בין תושבי הארץ ובית יעקב. כל רגע עלולים היו אנשי האמורי לקום על בית יעקב למלחמה כדי להשמידו (בראשית לד, ל). בדבר ד' עולה יעקב משכם לבית א-ל, וכאן הותקף בדרכו על ידי האמורי, ובמעשה נס הצליח להכותו וזכה בשקט ובשלוה לעצמו ולביתו: 'ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם, ולא רדפו אחרי בני יעקב' (שם לה, ה).
שילה היתה במסילה בין שכם לבית א-ל (שופטים כא, יט). במסילה זו זכה יעקב לניצחון מעשה נס על האמורי, ותמוה אם אין קשר בין ניצחון זה לבחירת שילה למקום המקדש. אנו אף מניחים שניצחון זה אשר הנחיל מנוחה ליעקב וביתו הינו היסוד לשם העיר שילה - עיר המנוחה. מתוך הניצחון בחר יעקב את העיר למקום המקדש. התורה אינה מזכירה מאורע זה, שהרי בעצה ממרום ניטש משכן שילה, וירושלים נקבעה למקום המקדש, אבל בבית ישראל נשמרה מסורת זו של קדושת שילה, ושם נקבע המקום הראשון למקדש א-ל.
יש להעיר על דבריו שמפשטות הפסוקים משמע שמלחמת יעקב עם האמורי היתה בשכם, ולא בשילה, שכך נאמר בדברי יעקב ליוסף: "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך, אשר לקחתי מיד האמֹרי בחרבי ובקשתי" (בראשית מח, כב). והכוונה לשכם, כמו שכתב שם רש"י. ועוד שגם הפסוק: "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם, ולא רדפו אחרי בני יעקב" (שם לה, ה), מתאר את הנסיעה משכם לבית א-ל, ומשמע שבכל הדרך לא היתה מלחמה!
ב. הסבר על פי הרד"ץ הופמן
אולי ניתן לומר על פי דרכו של הרד"ץ הופמן שמקום זה נבחר להיות מקום המשכן, בין אם הוא נבחר על ידי ד' ובין אם הוא נבחר על ידי בני ישראל, בגלל השלוה שהיתה להם כל הדרך משכם ועד החניה הראשונה שעשו בשילה. חניה זו לא נכתבה במפורש מהטעם שכתב הרד"ץ הופמן: כיון ששילה לא נקבעה כמקום הנצחי, התורה לא ציינה ששם היתה החניה.
[ועיין בהרחבה במאמר "המשכן בשילה והמשכן בגלגל" בספרי "הדר הנביאים".]