התנחלות

פרק יג' פותח תקופה חדשה של שבע שנות חלוקה. לא כל גבולות המצווה נכבשו, כיבוש יהושע נעצר בגבולות מצומצמים יותר מהציווי בתורה, אך המתנה להרחבת הכיבוש לפני התנחלות בפועל תהיה מעשה לא אחראי, הקב"ה יודע כי: "את הגבול קובעת המחרשה ולא הטנק" ולכן יש לחלק את הגורלות ולקבוע עובדות בשטח. הראשונים שקבעו כבר עובדה, הם אותם חלוצים פאסיביים, שבטי עבר הירדן אשר קיבלו ממשה את שטחי סיחון ועוג בעבר הירדן המזרחי, זהו פרקם. אך לפני כן נעסוק בנדידת העמים בארצנו ובמניעים לקצב הכיבוש של יהושע.

הפלשתים – על שם שתי פלישות 

 (ואת) חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים, אמר חמשה וחשיב שיתא! 
אמר ר' יונתן: ארונקי שלהן חמשה.
א"ל רב חסדא לר' תחליפא בר אבינא: כתוב ארונקי באגדתיך, ופרשה. 
ופליגא דרב, דאמר רב: עוים מתימן באו, 
תניא נמי הכי: עוים מתימן באו, ולמה נקרא שמן עוים - שעיותו את מקומן, ד"א: עוים - שאיוו לאלהות הרבה. 
ד"א: עוים - שכל הרואה אותם אוחזתו עוית...
אמר ר"ש בן לקיש: הרבה מקראות שראויין לשרוף והן הן גופי תורה, (דברים ב') והעוים היושבים בחצרים עד עזה, מאי נפקא לן מינה? מדאשבעיה אבימלך לאברהם (בראשית כ"א) אם תשקור לי ולניני ולנכדי, אמר הקב"ה ליתו כפתורים, ליפקו מעוים דהיינו פלשתים, 
וליתו ישראל ליפקו מכפתורים.
(חולין ס:)

הגמ' בחולין לומדת שיש פסוקים שאין אנו מבינים מדוע נכתבו, אבל הם מסתירים בחובם סודות נפלאים. האריכות של ספר דברים בסיפור השתלשלות התיישבות בני הפלישתים בא"י אינה לחינם. מתוכה אנו למדים כי לפלישתים נוספו עוד קבוצות שמקורם מבני שעיר וערבוב זה בא להתיר לבני אברהם את השבועה שנשבע לאבימלך מלך הפלישתים הראשון.

המשמעות של הגמ' היא כי פלישתים נקראים על שם הפלישות שלהם, אין הם בני הארץ המקוריים אלא פולשים מהחוץ בכמה גלי פלישה והתבססו על חשבון עמים אחרים, לכן התחייבות אברהם לאבימלך בברית עימו, אינה מחייבת יותר שהרי בתוך הפלישתים יש כבר פלישה חדשה. כאן גם מובלטת בפעם הראשונה צורת הממשל הייחודית לפלישתים, סרנים לכל עיר. ואילו בימי אברהם עמד בראשם מלך. יש כאן ביטוי לשינויים הדמוגרפיים שחלו באומה זו שהושפעו ממקורות שונים.

בספר בראשית(י יג) אנו מוצאים כי מקור הפלשתים הוא מצריים:

וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים:(יד) וְאֶת פַּתְרֻסִים וְאֶת כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת כַּפְתֹּרִים: ס

ואילו בירמיהו(מז ד):

עַל הַיּוֹם הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת כָּל פְּלִשְׁתִּים לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר כִּי שֹׁדֵד ה' אֶת פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר:

או בעמוס(ט ז)

 וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר

משמע שמוצאם הגיאוגרפי הוא מאיי מערב הים התיכון , מכרתים או קפריסין. יתכן וזה יסביר את השוני בין הפלישתים שעימם התמודד אברהם אבינו לבין הפלישתים שיהושע השאיר, בימי אברהם היו פלישתים מהפלישות הקדומות שמורשתם התרבותית הגיעה ממצריים ולכן צורת שלטונם היתה של מלך ריכוזי אחד. ואילו לקראת כניסת ישראל לארץ הגיעו פלישות חדשות עם פלישתים שמוצאם מגויי הים שהושפעו מהתפיסות של הנהגה עירונית המשתפת פעולה עם ערים נוספות בדומה למה שמוכר מאוחר יותר כשיטה היוונית הנקראת:"הפוליס היווני" 

ירושת המתים והחיים

תנן ... ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ; 
דתניא, ר' יאשיה אומר: ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, 
שנא': במדבר כ"ו לשמות מטות אבותם ינחלו, 
אלא מה אני מקיים (במדבר כ"ו) לאלה תחלק הארץ בנחלה? 
לאלה - כאלה להוציא את הטפלים; 
ר' יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר: לאלה תחלק הארץ בנחלה, אלא ... משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם, שכל נחלות שבעולם - חיין יורשין מתים, וכאן מתים יורשין חיין.
(בבא בתרא קיז.)

ארץ ישראל אינה נדל"ן ולכן גם הירושה שלה אינו נתינת מתנת רכוש מהמוריש אל היורש. ולכן התפיסה הנכונה העולה מדברי הגמ' בב"ב היא שא"י היא חובה לנו ולא זכות! הבדל גדול יש בין אם הירושה היא זכות או חובה. המשמעות היא האם בסמכות היורש לוותר על ירושתו? אם אין כאן ירושה של המתים אלא דווקא החיים הם המורישים, הרי שאינם יכולים לוותר על ירושה שעוברת דרכם אל הדור הקודם לא הבאים בשעריה הם הזוכים בה דווקא המתים שלא זכו לראותה הם אלו הזוכים ומהם מתחילה השושלת!

כיבוש רבים ולא יחיד

ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, 
אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות, 
ומפני זה חלק יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש חלקו. 
(משנה תורה תרומות פרק א הלכה ב)

כיבוש או התנחלות?

האם לכבוש זה מעשה שלילי, לא חוקי? האם יש לעדן את המושג במילה התנחלות? או שגם היא כבר מילת גנאי?
הרמב"ם פוסק שכל הזכות בארץ ישראל נובעת מכיבוש רבים. כיבוש הוא מעשה קנייני בארץ אבל יש לו תוקף לאומי אם וכאשר נעשה ע"י ציבור ולא במעשה של אדם פרטי שאינו מייצג את האומה.

כלומר מרגע שמנהיג ישראל כובש חלק מארץ ישראל עם הסכמה לאומית רחבה הרי החלק מוכר כא"י ואם הפוך קרה , כלומר אדם פרטי כבש חלקי מולדת, הם יישארו אדמת ניכר ללא שיוך לאומי לא"י.

הארץ הנשארת לעומת גבולות אחרים-גבולות ההבטחה, המצווה, עולי בבל

לסיכום, פרק יג' מגדיר את האתגר החדש בפני יהושע. אתגר ההתנחלות. בני עבר הירדן קיבלו את שטחיהם כבר ממשה ובפרקים הבאים נראה כיצד החלוקה עוברת אל עבר הירדן המערבי. כל זאת בשקט מופתי ללא כל תלונה על מנהיגותו של יהושע!