גדולים ועצומים ממך, אתה עצום והם עצומים ממך. בפרשת ואתחנן כתוב ג"כ להוריש גוים גדולים ועצומים ממך ולא פירש"י כן. נראה לתרץ דלעיל ל"ק דדי הוא רבותא לומר שתירש גוי גדול ועצום ממך ואע"פ שאין להם בעצמם מעלה מצד עצומם כנגד שאר העמים מ"מ כיון שעכ"פ הם עצמם חזקים יותר מכם זהו חידוש, אבל בכאן יש קושיא דהכתוב מספר אח"כ מה היא עצימותם דאמר ערים גדולות כו' עם גדול ורם כו' דהכתוב סותר דברי עצמו דתחילה אמר שהם עצומים ממך דמשמע שאין חיזוק שלהם אלא לנגדך ולא משאר עמים ואח"כ משבח אותם נגד כל העמים שמסיים מי יתיצב לפני בניענק, לזה פירש אתה עצום נגד כל העמים ואפ"ה הם עצומים ממך, ונותן טעם לזה שיש להם מעלה מצד ערים שלהם שהם תקיפות ומצד עצמותם שהם בני ענק ואתה אע"פ שאתה עצום מבני ענק מ"מ אין לך מעלה של הערים שאתם חונים על השדה וא"כ יש ב' מעלות להם ואפילו הכי אתה מורישם:
פסוק יח:
ואתנפל וגו'. באותה עליה נתעכבתי מ' יום. עיין מה שכתבתי בפרשת כי תשא:
פסוק יח:
ואמר לו למשה סלחתי כדבריך זה הלשון לא נמצא אלא בפרשת שלח לך גבי מרגלים אלא דמוכח הוא דאמר לשון זה דהא פירש"י על כדבריך דמתחילה היתה בשביל שלא יאמרו מבלתי יכולת כביכול וההיא תפלה עצמה עשה משה בתפלה של עון עגל שאמר למה יאמרו מצרים כו' וא"כ מ"ש זו מזו, אלא ודאי שבשעת תפלה של עגל אמר באמת ג"כ לשון זה סלחתי כדבריך ולא נכתב בפ' מרגלים אלא בשביל תוספת מאמר הנזכר לשם ואולם חי כו' כנ"ל:
פסוק יח:
ומנין שנתרצה ברצון שלם. פירוש שבשעה שאמר לו פסל לך היה רצון כדפירש"י לפני זה אלא דרצון שלם לא היה עד יוה"כ. והקשה הרא"ם לקמן הא האחרונים לא היו ברצון שלם כי אם ביוה"כ ואינן דומין לראשונים שיהיו כולם שוים לטובה ונ"ל לתרץ דבאמת היה גלוי לפני הש"י, שתהיה מחילה שלימה בסוף ע"כ היו לפניו לרצון כל הארבעים יום האחרונים אלא שלא נתגלה עד יוה"כ:
פסוק כ:
ובאהרן התאנף ה' לפי ששמע לכם. לאפוקי דלא חטא בעגל, ויש לתמוה דהרי הי' הכרח לו ויבן מזבח לפניו ויבן מזבוח לפניו שהרגו את חור שלא שמע להם כדפירש"י בפ' כי תשא וא"כ כוונתו היתה לשם שמים ולכל הפחות היה נחשב לעושה עבירה לשמה כההיא דיעל עם סיסרא כדאי' בנזיר (דף כ"ג:). ואין בידי לתרץ אלא בדרך זה דהיה לו לאהרן להתפלל שיהפוך הקב"ה את לבבם ולא עשה כן אלא שמע להם לעשותו מכח מורא ממה שהרגו את חור, ובזה מתורץ למה היה כילוי בנים הא כתיב ובנים, לא יומתו על אבות ומה דאמרינן בגמרא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם לא שייך כאן מבני אהרן. ולדידי ניחא שאחזו מעשה אהרן שלא התפללו ג"כ כמו אהרן: