אתה עובר היום. בזמן הזה או טעמו חשוב כי אתה עובר היום:
פסוק ג:
אש אוכלה. במהירות על כן אמר מהר:
פסוק ז:
למ״ד למן היום נוסף וכן רבים:
פסוק ז:
במדבר. אחר שנסעו מחורב:
פסוק י:
באצבע. מפורש:
פסוק יא:
מקץ. סוף או תחלת ארבעים והנה הראיה כי ביום שנתנו הלוחות למשה נעשה העגל:
פסוק יח:
ואתנפל. זהו שאמר ועתה אעלה אל ה':
פסוק יח:
וטעם ואתנפל. נופל על פניו ארצה:
פסוק יט:
גם בפעם ההוא. כי כבר התפלל בעדם בהיותם על הים והעד מה תצעק אלי ועוד ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ:
פסוק כא:
ואת חטאתכם. נקרא העגל חטאת. על כן הוסיף לבאר ואמר את העגל:
פסוק כא:
ואכת.לעפר. דק כעפר הארץ:
פסוק כב:
ובתבערה. יתכן להיותו שם מקום ולא חנו שם כי אם יום א' על כן לא הזכירום באלה מסעי והוא א' משלשה מסעים שנסעו מהד סיני עד קברות התאו' כאשר פירשתי. וטעם לחבר תבערה עם מסה כי היו העם מתאוננים כמו מנסים לשם והזכיר תבערה קודם מסה כי במסה לא אירע להם כלום וי״א כי בא עמלק בעבור שנסו השם ועל כן הזכיר בעירת אש השם בהם וזנוב עמלק ומכת המתאוים הזכיר בתחלה הקשה וי״א כי תבערה היא מסה כמו מראש שניר וחרמון והנכון מה שפירשתי:
פסוק כג:
לא האמנתם. בלב:
פסוק כג:
ולא שמעתם במעשה ושב לבאר התפלה שהתפלל:
פסוק כט:
עמך ונחלתך. בעבור אבותם:
פסוק כט:
וטעם והם עמך. ידוע כי הם עמך בעבור שהוצאתם בכחך הגדול שהראית בעולם: