פנים בפנים. אמר ר' ברכיה, כך אמר משה אל תאמרו אני מטעה אתכם על לא דבר, כדרך שהסרסור עושה בין המוכר ללוקח, הרי המוכר עצמו מדבר עמכם:
פסוק ה:
לאמר. מוסב על דבר ה' עמכם בהר מתוך האש לאמר אנכי ה' וגו' ואנכי עומד בין ה' וביניכם:
פסוק ז:
על פני. בכל מקום אשר אני שם וזהו כל העולם דבר אחר כל זמן שאני קים. עשרת הדברות כבר פרשתים:
פסוק יב:
שמור. ובראשונות הוא אומר (שמות כ) זכור שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו ובשמיעה אחת נשמעו:
פסוק יב:
כאשר צוך. קודם מתן תורה במרה:
פסוק טו:
וזכרת כי עבד היית וגו'. על מנת כן פדאך שתהיה לו עבד ותשמר מצותיו:
פסוק טז:
כאשר צוך. אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה שנאמר (שמות טו, כה) שם שם לו חק ומשפט:
פסוק יז:
ולא תנאף. אין לשון נאוף אלא באשת איש:
פסוק יח:
ולא תתאוה. לא תרוג אף הוא לשון חמדה, כמו (בראשית ב, ט) נחמד למראה, דמתרגמנן דמרגג למחזי:
פסוק יט:
ולא יסף. מתרגמנן ולא פסק כי קולו חזק וקים לעולם. דבר אחר, ולא יסף, לא הוסיף להראות באותו פומבי:
פסוק כד:
ואת תדבר אלינו. התשתם את כחי כנקבה שנצטערתי עליכם ורפיתם את ידי כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה וכי לא היה יפה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ללמוד ממני: