פסוק ג:ולכל חיתם ולכל צרכיהם. והא דאפקיה קרא בלשון חיות פי׳ בש״ס דמכות דף י״ב לאפוקי דלא ליעבדו שם בית הקברות דכתיב לכל חייתם לחיים ניתנו ולא לקבורה:
פסוק ד:אלף אמה סביב ואחריו וכולי ההרגש שמבחוץ הוא דמ״ש דבאלף אמה כתוב בהדיא מקיר העיר וחוצה ולא כן באלפים אמה. באופן דבגמרא דערובין פי׳ מי שהוציאוהו צריכינן למילף מג״ש דמקום ממקום. ומקום מניסה. וניסה מניסה. וניסה מגבול. וגבול מגבול. וגבול מבחוץ. וחוץ מחוץ. ע״ש הו״לל בהדיא גם באלפים מקיר העיר ותו לא הוה צריך להנך דרשות רחוקות. ותי׳ שפיר דבאלף אמה הקרובים טפי לעיר שהם למגרש כתיב בהו מקיר העיר וחוצה משא״כ באידך שהם חצוניים ובשינוי זה הודיע דהפנימים למגרש והחצונים לשדות דלא נימא איפכא:
פסוק יד:את שלש וכולי משום דבגלעד וכו׳. ותניא במכות וכ״פ הרמב״ם בפ״ה בתחלה (פי׳ תחלת עיקר דינם כך היא) א׳ שוגג וא׳ מזיד מקדימין לערי מקלט וב״ד שולחין ולוקחי׳ אותם משם מי שנתחייב מיתה הרגוהו ומי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו ומי שלא נתחייב פטרוהו ע״ש:
פסוק טז:ואם בכלי ברזל וכולי שהברזל ממית בכ״ש וכולי היינו דוקא בכלי שהוא חד כגון מחט דנקט רש״י או שפוד או כיוצא בזה ודברזיה מיברז בחודו אבל אם הכהו בעשת של ברזל א״נ בסכין אבל הכהו דרך הכאה ברחבו הדר דיניה כמו כל שאר כלי עץ או אבן ובעי׳ שיעורא:
פסוק יז:באבן יד שיש בה וכו׳ אשר ימות בה וכו׳ לכאורה היינו הך ותרתי ל״ל. אבל לפי האמת כלהו צריכי דצריך אומר דבר המכה בו והמקום שהכהו בו שאינו דומה מכהו בזה על לבו למכהו על יריכו:
פסוק יח:או בכלי עץ וכו׳ לכך נאמר וכו׳ אף על גב דהוה אפשר למשמעיה באבן דבעי׳ שיעורא דמ״ש דהכא לא שייך טעמא דגבי ברזל. י״ל דאצטריך לענין אחר והוא דמשערין ג״כ המכה עצמה וכן משערי׳ כח ההורג והנהרג. ע׳ בהרמב״ם פ״ג והשתא היינו דאמרי׳ בספרי דבעי׳ לאוכוחי אין לי אלא שהרגו באלו מנין לרבות כל דבר הרי אתה דן בנין אב משלשתן לא דאי אבן כראי עץ ולא דאי עץ כראי אבן ולא דאי זה וזה כראי ברזל ולא ראי ברזל וכו׳ הצד השוה שבהן שהוא כדי להמית וכו׳ אף כל שהוא כדי להמית וכו׳:
פסוק יט:בפגעו בו אפי׳ בתוך ערי מקלט. נ״ל דהכרחו והרגשו משום דכתיבי תרי קראי גואל הדם הוא ימות וכו׳ בפגעו בו והשני לקמן בסמוך או באיבה וכו׳ גואל הדם וכו׳ בפגעו בו ותרתי בפגעו בו ל״ל. א״ו לטפיי אתא דאפי׳ אם מצאו בתוך ערי מקלט. ואף על גב דלפי הנר׳ מסדר הדבורים רש״י ז״ל פי׳ כן על פ׳ הראשון. אפשר דאקרא בתרא סמוך ואפשר גם כן שיש טעות בהדפסה. והרא״ם ז״ל לא כ״כ ע״ע:
פסוק כה:עד מות הכ״ג שהוא בא וכו׳ דבר אחר וכו׳ לפי׳ ראשון ק׳ דהא כי היכי דאינו כדאי שיהא לפני כ״ג זה כך אינו כדאי להיות לפני כ״ג אחר ואם כן אמאי חוזר במיתת כ״ג הא בשמת כ״ג א׳ ממנין אחר במקומו ואיך ישב זה הרוצח לפניו. לכך מייתי ד״א דאדרבא הוא לעונש לכ״ג ומיהו אהא נמי ק׳ דמה עונש הוא זה ומאי איכפ׳ ליה לכ״ג שלא יהא הרוצח בעירו עד שימות הכ״ג הא זימנין נמי דמת הרוצח קודם לו כדתנן שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו וכו׳:
