אל הארץ מקרא חסר הוא כאלו כתיב אל הארץ ארץ כנען דוגמת את בריתי שלום.
פסוק ד:
ועבר צנה והיה תוצאתיו והיה כתיב והיו קרי.
פסוק ד:
מנגב לקדש ברנע שני קדש ברנע הם זה שבארץ כנען והוא אותו הנזכר בספר יהושע בעיירות שבארץ כנען, וקדש ברנע שמשם נשתלחו המרגלים כדכתיב בפרשת מטות בשלחי אותם מקדש ברנע ואין לומר שנשתלחו מקדש ברנע שבארץ כנען דהא קים לן לא נכנס משה רבנו לארץ וקדש גרידא בקצה גבול ארץ אדום.
פסוק ד:
ויצא חצר אדר כאן משמע מחוז אדר הוא וכתיב ביהושע כן ויצא חצרה ועבר אדרה.
פסוק יא:
[על כתף ים כנרת אל גבול ים כנרת]
פסוק יא:
ים כנרת אינו נמשך לשום ים בעולם שהרי ישוב ארץ ישראל סובבו לכל רוח דוגמא מקוה מים שקורין לאומזנ״ט.
פסוק יז:
[אשר ינחלו כמו ינחילו].
פסוק יט:
למטה יהודה התחיל למנות המנחילים מיהודה לפי שרצה תחלה בגורל.
פסוק כא:
למטה בנימן כאן נמנה בנימין שלישי לשבטים לפי ששלשת שבטים אלו עתידין לתת נחלה בבת אחת ללויים כדכתיב בספר יהושע ויהי לבני אהרן הכהן מן הלויים למטה יהודה וממטה שמעון וממטה בנימין בגורל ערים שלשה עשר ולכך סמך שלשתם יחד.
פסוק כב:
ולמטה בני דן נשיא מה שלא כתיב נשיא לבני יהודה ולשמעון ולבנימין הוא הטעם לפי שכלב נקרא כבר עבדו של הקב״ה בענין מרגלים ועמד בצדקו כל ימי חייו ולפיכך לא הוצרך לקרותו נשיא בבנימין נמי כתיב אלדד הוא אלדד חברו של מידד שהיה נביא וחשוב כמו נשיא. ד״א משום שעתיד לעשות מעשה פלגש בגבעה לא נקרא נשיא. ובשמעון משום שנתקבצו במעשה זמרי כמו שפרש״י בפרשת בלק וגרמו תקלה לישראל, לבני ראובן ולבני גד לא היה צריך שכבר נטלו חלקם בארץ סיחון ועוג. חז״ק על סדר זה שהרי אינו לפי התולדה ולא לפי הדגלים ולא לפי הגבירות.