תנ"ך על הפרק - במדבר לד - מזרחי

תנ"ך על הפרק

במדבר לד

151 / 929
היום

הפרק

גבולות ארץ כנען, מנחילי הארץ

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ׃וְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת־נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־צִ֖ן עַל־יְדֵ֣י אֱד֑וֹם וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָם־הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה׃וְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָהוהיהוְהָיוּ֙תּֽוֹצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥א חֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה׃וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵעַצְמ֖וֹן נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה׃וּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם׃וְזֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃מֵהֹ֣ר הָהָ֔ר תְּתָא֖וּ לְבֹ֣א חֲמָ֑ת וְהָי֛וּ תּוֹצְאֹ֥ת הַגְּבֻ֖ל צְדָֽדָה׃וְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֽוֹן׃וְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה׃וְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּב֔וּל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה׃וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֛רֶץ לִגְבֻלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב׃וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃כִּ֣י לָקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָראוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה לָקְח֖וּ נַחֲלָתָֽם׃שְׁנֵ֥י הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֑ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ קֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה׃וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־יִנְחֲל֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃וְנָשִׂ֥יא אֶחָ֛ד נָשִׂ֥יא אֶחָ֖ד מִמַּטֶּ֑ה תִּקְח֖וּ לִנְחֹ֥ל אֶת־הָאָֽרֶץ׃וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הָאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃וּלְמַטֵּה֙ בְּנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁמוּאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֱלִידָ֖ד בֶּן־כִּסְלֽוֹן׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן נָשִׂ֑יא בֻּקִּ֖י בֶּן־יָגְלִֽי׃לִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה נָשִׂ֑יא חַנִּיאֵ֖ל בֶּן־אֵפֹֽד׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם נָשִׂ֑יא קְמוּאֵ֖ל בֶּן־שִׁפְטָֽן׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־זְבוּלֻ֖ן נָשִׂ֑יא אֱלִיצָפָ֖ן בֶּן־פַּרְנָֽךְ׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר נָשִׂ֑יא פַּלְטִיאֵ֖ל בֶּן־עַזָּֽן׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־אָשֵׁ֖ר נָשִׂ֑יא אֲחִיה֖וּד בֶּן־שְׁלֹמִֽי׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י נָשִׂ֑יא פְּדַהְאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃אֵ֕לֶּה אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה לְנַחֵ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
רוח דרומית אשר מן המזרח למערב. פי' כל רוח דרומית שמקרן מזרחית דרומית עד קרן מערבית דרומית: ממדבר צין אשר אצל אדום מתחיל מקצוע דרומית מזרחית של ארץ ט' המטות. אמר אשר אצל אדום במקום ע"י אדום להורות שפי' ע"י אדום אשר אצל אדום ואמר מתחיל מקצוע דרומית מזרחית כו' להודיע שמקום מצב מדבר צין בארץ כנען שהיא ארץ תשע המטות הוא בקרן מזרחית דרומית שלה: כיצד שלש ארצות כו'. כל דבריו מבוארים לכל מעיין הצורה הזאת:% קדמה מזרחה אל פני העולם שהם במזרח. פי' קדמה אל פני כי פירוש " קדם פני דכתיב הן קדם אהלוך ואיננו אחור ולא אבין לו והה"א שבסופה במקו' למ"ד בתחלתה ופי' שהפנים האמורי' פה הם פני העולם שפני העולם היא הפאה המזרחי' כאילו אמר אל פני העולם אל מזרח: כל נשיא ונשיא אפוטרופוס לשבטו ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים ובורר לכל אחד חלק הגון ומה שהם עושים יהיה עשוי כאילו עשאום שלוחים. כדאיתא בפ' האיש מקדש דאמר רבה בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב מנין ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם שב"ד מעמידין להם אפוטרופוס לזכות ולחוב ע"מ לזכות ת"ל ונשיא אחד נשיא א' ממטה תקחו לנחול את הארץ דליכ' למימר דהאי קרא לשלוחו של אד' שכמותו הוא דאתא דאטו קטני' בני שליחו' נינהו גם ליכ' למימר דלזכין לאד' שלא בפניו הוא דאתא דהא חובה נמי איכ' דאיכא דניח' ליה בהר ולא ניחא לי' בבקע' ואיכ' דניח' לי' בבקעה ולא נ"ל בהר אלא כדרבה ב"ר הונא כדלעיל ופרש"י כלומר לא זכות שלא בפניו גרידתא איכ' למשמע מניה לגדולי' אלא לאורויי נמי דלקטנים אפי' חובה הבאה להם מחמת זכות דרשאין ב"ד לעשות להם כי הכא דלזכות' בנחלה באו ואע"פ שפעמי' שחלוקה זו חובת' היא דאיכ' דלא ניח' לי' בחלק שנפל לו אפ"ה לא הדרי בהו ולפיכך גבי יתומי' נמי ממנים להם ב"ד אפוטרופוס לדון ולערער בשבילם לזכותם ולהנאתם ואם יתחייב בדין מה שעשו עשוי וזהו שכתב רש"י כאילו עשאום שלוחי' ולא שלוחי' ממש דאטו קטני' של שבטי' בני שליחו' נינהו ומ"ש ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים ולא אמר ומחלקים נחלת הארץ לשבטים ולמשפחות ולגברים הוא מפני שחלוקת הארץ לשבעי' ע"פ הגורל היתה והגורל עצמו היה צווח ואמר תחום פלוני לשבט פלוני ואין זה תלוי ביד האפוטרופסין של שבטי' אבל חלוקת נחלת השב' למשפחותיו וחלוקת המשפח' לגברי' זהו שתלוי בידי האפוטרופסין ועל זה הוצרך הכ' להודיע שמה שעשו עשו: לנחול את הארץ שהוא נוחל וחולק אותה במקומכם לנחל את בני ישראל שהם ינחילו אותה לכם למחלקותיה. פירוש בשלשה מינים נזכרה הנחלה שחלקו נשיאי השבטים לישראל אשר ינחלו לכם את הארץ לנחול את הארץ לנחל את בני ישראל בארץ כנען ופרש"י ינחלו לכם בשבילכם ובמקומכם כמו יי' ילחם לכם לא כשאר לכם שבמקרא שא"כ היה לו לכתוב ינחילו לכם ופי' לנחול את הארץ שהוא נוחל אותם במקומכם ומפני שהם במקומם לא הוצרך הכתוב לכתוב פה מלת לכם שפירושו בעבורכם כדלעיל ופי' לנחל את בני ישראל בארץ כנען שהם ינחילו אותה לכם פועל יוצא לא שהם ינחלו בשבילכם ופי' ההנחלה שהנחילות מה היא ואמר למחלקותיה שחלקו אותה למשפחות ולגברים לא לנחלת הארץ לשבטים כי הם לא פעלו כלום בירושת הארץ לשבטים אלא שחלקו תחלה ירושת השבטים למשפחותיהם ואח"כ חלקו ירושת המשפחות לגברים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך