תנ"ך על הפרק - במדבר לד - נחל מצרים ונהר מצרים / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

במדבר לד

151 / 929
היום

הפרק

גבולות ארץ כנען, מנחילי הארץ

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ׃וְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת־נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־צִ֖ן עַל־יְדֵ֣י אֱד֑וֹם וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָם־הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה׃וְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָהוהיהוְהָיוּ֙תּֽוֹצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥א חֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה׃וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵעַצְמ֖וֹן נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה׃וּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם׃וְזֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃מֵהֹ֣ר הָהָ֔ר תְּתָא֖וּ לְבֹ֣א חֲמָ֑ת וְהָי֛וּ תּוֹצְאֹ֥ת הַגְּבֻ֖ל צְדָֽדָה׃וְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֽוֹן׃וְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה׃וְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּב֔וּל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה׃וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֛רֶץ לִגְבֻלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב׃וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃כִּ֣י לָקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָראוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה לָקְח֖וּ נַחֲלָתָֽם׃שְׁנֵ֥י הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֑ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ קֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה׃וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־יִנְחֲל֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃וְנָשִׂ֥יא אֶחָ֛ד נָשִׂ֥יא אֶחָ֖ד מִמַּטֶּ֑ה תִּקְח֖וּ לִנְחֹ֥ל אֶת־הָאָֽרֶץ׃וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הָאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃וּלְמַטֵּה֙ בְּנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁמוּאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֱלִידָ֖ד בֶּן־כִּסְלֽוֹן׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן נָשִׂ֑יא בֻּקִּ֖י בֶּן־יָגְלִֽי׃לִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה נָשִׂ֑יא חַנִּיאֵ֖ל בֶּן־אֵפֹֽד׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם נָשִׂ֑יא קְמוּאֵ֖ל בֶּן־שִׁפְטָֽן׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־זְבוּלֻ֖ן נָשִׂ֑יא אֱלִיצָפָ֖ן בֶּן־פַּרְנָֽךְ׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר נָשִׂ֑יא פַּלְטִיאֵ֖ל בֶּן־עַזָּֽן׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־אָשֵׁ֖ר נָשִׂ֑יא אֲחִיה֖וּד בֶּן־שְׁלֹמִֽי׃וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י נָשִׂ֑יא פְּדַהְאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃אֵ֕לֶּה אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה לְנַחֵ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

נחל מצרים ונהר מצרים

הקדמה

בפרקנו נאמר: "ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים, והיו תוצאתיו הימה" (לד, ה).

ידועה המחלוקת האם נחל מצרים הוא הנילוס או ואדי אל עריש.

התרגום המיוחס ליונתן ותרגום הירושלמי תרגמו את "נחל מצרים": "נילוס". וכן פירש רש"י.

לעומתם כתבו רס"ג (בתרגומו בבמדבר שם), ה"כפתור ופרח" (פי"א), והרדב"ז (בפירושו לרמב"ם הלכות תרומות פ"א ה"ז ובשו"ת הרדב"ז תשובות אלף ק"ה וב' אלפים ר"ו) שנחל מצרים הוא ואדי אל עריש.

א. "נחל מצרים" ו"נהר מצרים"

יש לציין נקודה חשובה שממעטים לדבר עליה: בברית בין הבתרים נאמר לאברהם אבינו: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בראשית טו, יח). האם שיך לקרוא לואדי אל עריש "נהר מצרים"?

כתב פרופסור יהודה אליצור:

נהר מצרים הוא בלא ספק כינוי לנילוס, ודבר אין לו ולנחל מצרים - ואדי אל עריש, שהינו חלק של גבול יוצאי מצרים.
לעולם אין המקרא מחליף נהר, שהינו קילוח מים קבוע כל ימות השנה מראשיתו ועד סופו, בנחל, שפירושו ואדי. ואפילו אם הוא מושך מים לאורך עשרות קילומטרים, כמו הארנון והיבוק, אין הוא אלא נחל בלשון המקרא, כיון שאין בו קילוח לכל אורכו.
(חוברת "ארץ נחלה" בעריכת הרב יהודה שביב, ירושלים תשל"ז עמ' 75 [ועיין גם בספר "ישראל והמקרא" לפרופסור אליצור, הוצאת אוניברסיטת בר אילן רמת גן, תש"ס, עמ' 387]).

ב. תרגום רס"ג לתורה ל"נחל מצרים" ול"נהר מצרים"

סיוע להבחנה פשוטה זו ניתן למצוא בתרגום רס"ג לתורה, שבפרשתנו (במדבר לד, ה) תרגם את "נחל מצרים": "ואד אל עריש", אבל בבראשית (טו, יח) תרגם את "נהר מצרים": "נהר מצרים"!

ג. האם התורה מדברת על שני סוגי גבולות?

מה הסיבה לשינוי בגבולות?

הגבולות שנאמרו בפרשתנו נאמרו לדור שבא לארץ בימי יהושע, שנצטוה לכבוש שטח ארץ קטן יותר: את גבולות ארץ כנען בלבד (לד, ב). אבל ההבטחה שנאמרה לאברהם אבינו ברית בין הבתרים מתיחסת לגבולות רחבים הרבה יותר: גבולות ארץ ישראל לעתיד לבוא!

כך כתב רש"י בברית בין הבתרים (בראשית טו, יט):

את הקיני – עשר אומות יש כאן, ולא נתן להם אלא שבעה גוים. והשלושה: אדום ומואב ועמון, והם קיני קניני קדמוני, עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר: 'אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם' (ישעיה יא, יד).

דברי רש"י אלה מיוסדים על דברי התורה בפרשת שופטים (דברים יט, א-ט):

כי יכרית ד' אלקיך את הגוים אשר ד' אלקיך נתן לך את ארצם, וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם. שלש ערים תבדיל לך, בתוך ארצך אשר ד' אלקיך נתן לך לרשתה...
ואם ירחיב ד' אלקיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך, ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך. ...ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה.

וכתב שם רש"י (שם, ח-ט): "ואם ירחיב וגו' כאשר נשבע – לתת לך ארץ קיני וקנזי וקדמוני (בראשית טו, יט). ויספת לך עוד שלש – הרי תשע: שלש שבעבר הירדן, ושלש שבארץ כנען, ושלש לעתיד לבא".

יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בהתגשמות ההבטחה שנאמרה בברית בין הבתרים: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת".

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך