נחל מצרים ונהר מצרים
הקדמה
בפרקנו נאמר: "ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים, והיו תוצאתיו הימה" (לד, ה).
ידועה המחלוקת האם נחל מצרים הוא הנילוס או ואדי אל עריש.
התרגום המיוחס ליונתן ותרגום הירושלמי תרגמו את "נחל מצרים": "נילוס". וכן פירש רש"י.
לעומתם כתבו רס"ג (בתרגומו בבמדבר שם), ה"כפתור ופרח" (פי"א), והרדב"ז (בפירושו לרמב"ם הלכות תרומות פ"א ה"ז ובשו"ת הרדב"ז תשובות אלף ק"ה וב' אלפים ר"ו) שנחל מצרים הוא ואדי אל עריש.
א. "נחל מצרים" ו"נהר מצרים"
יש לציין נקודה חשובה שממעטים לדבר עליה: בברית בין הבתרים נאמר לאברהם אבינו: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בראשית טו, יח). האם שיך לקרוא לואדי אל עריש "נהר מצרים"?
כתב פרופסור יהודה אליצור:
נהר מצרים הוא בלא ספק כינוי לנילוס, ודבר אין לו ולנחל מצרים - ואדי אל עריש, שהינו חלק של גבול יוצאי מצרים.
לעולם אין המקרא מחליף נהר, שהינו קילוח מים קבוע כל ימות השנה מראשיתו ועד סופו, בנחל, שפירושו ואדי. ואפילו אם הוא מושך מים לאורך עשרות קילומטרים, כמו הארנון והיבוק, אין הוא אלא נחל בלשון המקרא, כיון שאין בו קילוח לכל אורכו.
(חוברת "ארץ נחלה" בעריכת הרב יהודה שביב, ירושלים תשל"ז עמ' 75 [ועיין גם בספר "ישראל והמקרא" לפרופסור אליצור, הוצאת אוניברסיטת בר אילן רמת גן, תש"ס, עמ' 387]).
ב. תרגום רס"ג לתורה ל"נחל מצרים" ול"נהר מצרים"
סיוע להבחנה פשוטה זו ניתן למצוא בתרגום רס"ג לתורה, שבפרשתנו (במדבר לד, ה) תרגם את "נחל מצרים": "ואד אל עריש", אבל בבראשית (טו, יח) תרגם את "נהר מצרים": "נהר מצרים"!
ג. האם התורה מדברת על שני סוגי גבולות?
מה הסיבה לשינוי בגבולות?
הגבולות שנאמרו בפרשתנו נאמרו לדור שבא לארץ בימי יהושע, שנצטוה לכבוש שטח ארץ קטן יותר: את גבולות ארץ כנען בלבד (לד, ב). אבל ההבטחה שנאמרה לאברהם אבינו ברית בין הבתרים מתיחסת לגבולות רחבים הרבה יותר: גבולות ארץ ישראל לעתיד לבוא!
כך כתב רש"י בברית בין הבתרים (בראשית טו, יט):
את הקיני – עשר אומות יש כאן, ולא נתן להם אלא שבעה גוים. והשלושה: אדום ומואב ועמון, והם קיני קניני קדמוני, עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר: 'אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם' (ישעיה יא, יד).
דברי רש"י אלה מיוסדים על דברי התורה בפרשת שופטים (דברים יט, א-ט):
כי יכרית ד' אלקיך את הגוים אשר ד' אלקיך נתן לך את ארצם, וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם. שלש ערים תבדיל לך, בתוך ארצך אשר ד' אלקיך נתן לך לרשתה...
ואם ירחיב ד' אלקיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך, ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך. ...ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה.
וכתב שם רש"י (שם, ח-ט): "ואם ירחיב וגו' כאשר נשבע – לתת לך ארץ קיני וקנזי וקדמוני (בראשית טו, יט). ויספת לך עוד שלש – הרי תשע: שלש שבעבר הירדן, ושלש שבארץ כנען, ושלש לעתיד לבא".
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בהתגשמות ההבטחה שנאמרה בברית בין הבתרים: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת".