מה ניתן ללמוד מרשימת הנשיאים
בפרקנו מופיעה רשימת הנשיאים שינחילו את הארץ (יט-כט).
יש לשאול מספר שאלות על רשימה זו:
- לפי איזה סדר סודרו השבטים? לא לפי סדר לידתם, לא לפי אמותם, ולא לפי הדגלים!
- מדוע לא נאמר התאר "נשיא" על שלשת הנשיאים הראשונים מיהודה, משמעון ומבנימין?
- מדוע לא נאמר "בני" על יהודה ובנימין?
א. לפי איזה סדר הובאו השבטים?
שאל החזקוני:
חז"ק [כך דרכו של החזקוני לכתוב במקום שהוא מקשה, עיין בחזקוני בראשית א, א ובביאור הרב חד"ש שם] על סדר זה: שהרי אינו לפי התולדה, ולא לפי הדגלים, ולא לפי הגבירות!
על חלק מהשבטים כבר ענו הגאונים והראשונים:
1. מדוע נזכר יהודה ראשון?
כתב ר' אברהם אבן עזרא: "והמפרשים אמרו כי החל מיהודה כאשר יצא הגורל בתחילה. רק יש טענה גדולה עליהם, אף על פי שהפירוש נכון...".
דבריו סתומים במקצת, וביאר אותם ר' אשר ויזר ב"תורת חיים": "כאשר יצא הגורל בתחילה - בחלוקת הארץ בידי אלעזר הכהן ויהושע בן נון (יהושע טו, א)".
"רק יש טענה גדולה עליהם - מדוע לא המשיך באותו כיוון בשאר השבטים. שם אחרי הגורל למטה בני יהודה יצא הגורל לבני יוסף (יהושע טז, א)".
יש להעיר שהשאלה מדוע נזכר שבט יהודה ראשון אינה קשה כלל, כיון שבמסעות הוא היה ראשון. ועוד שברשימה זו לא נזכר כלל שבט ראובן, כיון ששבט ראובן כבר קיבל נחלתו בעבר הירדן, כמו שכתב הראב"ע עצמו בדיבור הקודם: "ולא הזכיר נשיא לבני ראובן וגד, כי כבר לקחו חלקם", ואם כן פשוט ששבט יהודה יופיע ראשון.
2. מדוע נזכר שמעון שני?
השאלה מדוע שבט שמעון מופיע שני אינה קשה כל כך, כיון ששבט שמעון מופיע במקומות רבים במקום השני. אמנם בדרך כלל הוא מופיע שני אחרי שבט ראובן, וכאן הוא אינו מופיע אחרי שבט ראובן, אבל כבר הוסבר ששבט ראובן אינו מופיע כאן כלל, כיון שהוא כבר קיבל את חלקו בעבר הירדן.
3. מדוע נזכר בנימין שלישי?
השאלה קשה יותר לגבי שבט בנימין. אכן כבר כתב רב נסים גאון המובא בספר "פני דוד" לחיד"א: "ודע כי חזרתי על על מנין השבטים, ומצאתי שנמנו בתורה בחמישה עשר מקומות [משימה לקורא: מצא את חמישה עשר המקומות!], ולא מצאתי שבנימין נמנה שלישי אלא כאן"!
כתב על כך רב נסים גאון שתי תשובות:
- "כי מצינו בספר יהושע לבני אהרן הכהן מכלל ערי הלויים י"ג ערים, והוציאום משבט יהודה ושמעון ובנימין, כמו שנאמר: 'ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי ד' את הערים האלה ואת מגרשיהן... ויהי לבני אהרן הכהן מן הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל ערים שלש עשרה' (כא, ג-ד), ולכך סמך כאן בנימין ליהודה ושמעון...". כעין הסברו זה כתב גם החזקוני.
- "ועוד יתכן לומר שהקדים בנימין, לפי שנעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר: 'ובין כתפיו שכן' (דברים לג, יב)". כלומר: כיון שבנחלתו נבנה המקדש זכה להיות שלישי.
אבל יש לשאול: מדוע אם כן לא נמנה בנימין ראשון או שני?
4. לפי איזה סדר הובאו השבטים?
יש לשאול: לפי איזה סדר הובאו כל שאר השבטים?
נראה שהתשובה פשוטה: סדר השבטים הוא לפי סדר הנחלות שקיבלו בארץ, מדרום לצפון: יהודה בדרום, שמעון בתוכו במרכז הדרום, בנימין צפונית ליהודה, וכן הלאה בשאר השבטים! ואכן כך כתבו הרש"ר הירש (יט-כח) ו"דעת מקרא" (כ).
ב. מדוע לא נאמר התאר "נשיא" על נשיאי יהודה, שמעון ובנימין?
שאלה זו שאלו מספר מפרשים, וכך כתב רבינו בחיי (לד, יז):
ויש לשאול: כיון שהיו כולם נשיאים, נשיא אחד נשיא אחד ממטה ומטה, למה לא הזכיר עד עתה נשיא, אלא מדן ואילך?
ואפשר לומר כי לא הוצרך להזכיר הנשיא בכלב, כי היה מפורסם מן המרגלים, שכתוב שם (במדבר יג, ב): 'כל נשיא בהם'.
ובשמעון - לפי שזמרי בן סלוא היה נשיאם, לכך לא זכה שבט שמעון להקרא עליו נשיא, אפילו אחרי מות זמרי.
ובבנימין לא הזכיר גם כן, מפני פלגש בגבעה.
ואמרו במדרש תנחומא בסדר בהעלותך (יב): אלידד בן כסלון - זה אלדד, חבירו של מידד שהיו נביאים (במדבר יא, כו), וכיון שהיה נביא לא הוצרך הכתוב לקראו נשיא.
לפי זה עולה שכלב לא נזכר בתאר נשיא, כי היה מפורסם בכך ולא היה צורך לכותבו.
נשיא שמעון לא נזכר בתואר זה, לגנותו של השבט.
נשיא בנימין לא נזכר בתואר זה, לפי הפירוש הראשון לגנותו של השבט, בדומה לשמעון. לפי הפירוש השני להיפך, למעלתו, שהיה נביא, ולא רק נשיא שבט.
כעין הפירוש השני כתב גם "אור החיים" הקדוש (יט) בשם רבינו ניסים גאון, והוסיף "אור החיים" הקדוש: "ואפשר עוד לומר כי לא יחס נשיאות לכלב על יהודה משום כבוד מלכות שעומדת ממנו, וכמו כן לבנימין, משום שממנו מתחלת המלכות בישראל, שהוא שאול איש ימיני, ושמעון טעמו נכון כדברי גאון".
לפי פירוש זה גם נשיא שבט יהודה וגם נשיא שבט בנימין לא הוזכרו בתאר נשיא בגלל מעלת שבטיהם, שמהם יהיה לא רק נשיא שבט, אלא מלך ישראל!
ג. מדוע לא נאמר "בני" על יהודה ובנימין?
כתב הטור: "ולא ידעתי טעם למה כתב בכולם: 'למטה בני פלוני', חוץ מביהודה ובנימין".
כתב על כך הנצי"ב:
והנה בכל השבטים כתיב: 'בני', לבד מיהודה ובנימין!
ואמר גיסי, הרה"ג מורנו יחיאל מיכל הלוי נ"י [הוא הרב בעל "ערוך השולחן"!], וכך העלה בני הרה"ג מורנו חיים נ"י [שהיה הרב של מוסקבה, ואחר כך רב בירושלים עם ר' שמואל סלנט], משום דעיקר תועלת הנשיאים היה משום שבאו לחוב גם לקטנים, כדאיתא בקדושין רפ"ב (מב ע"א) ובכמה מקומות. ובכלל החוב היה קורבא ורוחקא מירושלים, כדאיתא בבבא בתרא (קכב ע"א) ופירוש הרשב"ם שם. משום הכי בכל השבטים כתוב: 'בני', ללמד דאף על גב שהיו הרבה קטנים, היו יכולים לחוב. מה שאין כן ביהודה ובנימין, שהיו קרובים לירושלים.
כלומר: המלה "בני" באה לומר שהנחלת הנשיאים הועילה אפילו לקטנים, אף על פי שהיתה בכך גם תוצאה לחובתם, שנחלו רחוק מהמקדש. אבל יהודה ובנימין, שנחלו קרוב למקדש, לא היתה בחלוקה שום חובה להם, אלא רק זכות, ולכן לא נאמר אצלם: "בני".
סיום
כתב רש"י בסוף פרשת האזינו (דברים לב, מז): "כי לא דבר רק הוא מכם - אין לך דבר ריקן בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר".
ראינו כיצד פרשה שנראית חסרת כל אתגר לימודי, רשימת שמות בסך הכל, מלאה אתגר לימודי של השוואות בתוך הפרשה עצמה, ומול פרשות אחרות, ומתוכן עולים רעיונות מוסריים של שכר לצדיקים וענש לרשעים וכבוד למלכות, וכמו כן הפרשה רומזת למקום בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן.