פסוק ט:פתע, זה אונס. יש כאן תימה רבה על רש"י, חדא דבפ"ב דכריתות (דף ט') איתא איפכא פתע זה שוגג דכתיב אם בפתע בלא איבה הדפו פתאום זה אונס דכתיב ויאמר ה' פתאום אל משה תניא אידך פתאום זה מזיד ונכתוב פתאום דמשמע שוגג ומזיד ואונס ומשני הו"א דוקא על שוגג חייב כמו בכל התורה כתב פתע לגלויי על פתאום שאפי' אונס ומזיד חייב, וא"ל דרש"י היה לו גירסא אחרת בגמרא דהא יש קראי מפרשים כגירסתנו, ותו קשה במ"ש ורש"י וי"א פתע פתאום הוא דבר אחד כו' מאן הוא הי"א הללו שיש בהם נח לחלוק על גמרא מפורשת שזכרנו ברייתא קמייתא. ותו דאין דרך לשונו של רש"י לכתוב י"א אם יש בזה איזה מדרש כדבריו אלא דבר אחר ונ"ל דרש"י היה קשה לו על מ"ש בגמרא דפתע זו שוגג כו' דא"כ תרתי ל"ל, דהא שוגג יותר סברא לחיוב מן אונס כמו דאמרינן אח"כ לברייתא אחריתי וא"כ לימא קרא פתאום ולא לימא פתע, וע"ז מתרץ שני תירוצים, האחד דהיינו דהפירוש היותר באלו שתי תיבות פתע ופתאום ראוי לומר דפתע היינו שוגג כמו שיש פסוק ע"ז אלא דיש בו ג"כ אונס כיון שמוכח עכ"פ פירושו שוגגים לכלול בו אונס דדמי לשוגג שעושה שלא ברצון וכל שאין סברא מתנגד לזה ודאי אנו אומרים דתרווייהו הם בכלל פתע, וכן בתיבת פתאום מסתבר לפרש אונס מכח הפסוק אלא שיש לכלול בו גם שוגג, והשתא הוה שפיר הגמרא וגם רש"י דכאן, דרש"י בא לתרץ לברייתא קמייתא ל"ל תרתי לא נכתוב אלא אונס דהיינו פתאום וק"ו שוגג דחייב כמו בכל התורה, ע"ז מתרץ שני תירוצים, האחד דהו"א מאי פתאום שוגג אבל לא אונס, דאע"ג דלענין פירוש התיבה מסתבר יותר לפרש אונס מכח הפסוק מ"מ מצד חיוב בכל התורה דוקא שוגג הו"א לפרש גם כאן שוגג כדי שיהיה כאן כמו בכל התורה וכדאמרינן לברייתא בתרא, ע"כ כתב בפתע לגלויי דגם באונס חייב כאן, וכן אם לא כתב אלא פתע הו"א דהיינו שוגג דהיינו כמו בכל התורה, וא"כ דצריכי תרווייהו אמר בגמרא דפתע היינו שוגג שזה הפירוש המסתבר יותר מכח הפסוק. אבל רש"י בא לתרץ הקושיא ל"ל תרתי אמר בפתע זה אונס ולא תקשה לך מנלן לחייב כאן שלא כמו בכל התורה, עכ"א פתאום זה שוגג, כלומר דאילו לא נכתב אלא פתאום לחוד הוה מוקמינן ליה על שוגג דוקא כדי שיהיה כמו בכל התורה, אע"ג דלפי פירוש התיבה מסתבר יותר אונס, מכח הפסוק מ"מ טפי הו"א לפרושי שוגג ובאונס יהיה כמו בכל התורה, ע"כ כתב בפתע שתפרש אותו גם על האונס, דאי על שוגג הא כבר כתיב פתאום דמסתבר לאוקמיה על שוגג, אלא מדכתיב תרווייהו ידענו גם אונס דחייב, ונמצא דאע"ג דמוקי פירוש התיבות כפי, המסתבר מכח הפסוקים מ"מ רש"י בא ללמדנו שיש בפתע שני פירושים אונס וגם פתאום וע"כ צריכי תרווייהו לגלות דכאן שאני מכל התורה וליחייב אפילו באונס, ואילו לא היפך רש"י מן הגמרא הוא דפתע דוקא שוגג ופתאום דוקא אונס מכח הפסוקים, א"כ היה קשה ל"ל קרא דמיחייב על שוגג הא נלמד בק"ו מן אונס, ע"כ קמ"ל רש"י דיש בכל אחד שני פירושים, ועוד מביא רש"י יש אומרים לתרץ הקושיא דל"ל תרווייהו דמתרצים דאין כאן תרי מילי אלא שניהם דבר אחד הם דהיינו, פתע של פתאום כמו מקרה של פתאום ונכלל בו הן אונס הן שוגג זה נ"ל נכון בס"ד דהך י"א אינם חולקים על פירוש הראשון אלא מתרצים הקושיא בענין אחר ודבר זה כפתור ופרח:
פסוק ט:וכי ימות מת עליו, באהל שהוא בו. הא דפירש"י שלא כסדר הפסוק שאמר מת עליו קודם בפתע פתאום. דל"ת מאי עליו לרצונו שמוטל עליו, כמו הצאן והבקר עלות עלי, ע"כ הקדים לפרש בפתע פתאום דלאו ברצונו תליא מילתא: