פסוק א:וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ. כָּל בְּנֵי הָאָרֶץ הָיוּ שָׂפָה אֶחָת כְּלוֹמַר לָשׁוֹן אֶחָד הָיוּ מְדַבְּרִים כֻּלָּם, וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ (בראשית ה:ד).
פסוק א:וּדְבָרִים אֲחָדִים. הַסְכָּמָה אַחַת הָיְתָה לָהֶם, וְכֵן (יהושע ט:ב) ״וּלְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ פֶּה אֶחָד״ רוֹצֶה לוֹמַר בְּהַסְכָּמָה אַחַת, וְהַסְכָּמָתָם הָיְתָה לָלֶכֶת בָּאָרֶץ וּלְבַקֵּשׁ לָהֶם מָקוֹם רְחַב יָדַיִם וְיִשְׁכְּנוּ שָׁם כֻּלָּם וְלֹא יָפוּצוּ הֵנָּה הֵנָּה בִּהְיוֹתָם לְעַם רָב. וְהָיָה זֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנִים אַחַר הַמַּבּוּל. בְּהַסְכָּמָתָם זֹאת בְּנִרְאֶה לֹא הָיוּ נֹחַ וּבָנָיו שֵׁם וְעֵבֶר וְיֶפֶת, כִּי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים הָיוּ וְכֵן הָיוּ בֶּאֱמֶת חֲכָמִים רַבִּים בַּדּוֹר, כִּי הַחָכְמוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ חֻבְּרוּ בַּזְּמַנִּים הָהֵם עִם אֹרֶךְ שְׁנוֹת הָאֲנָשִׁים הַיְחִידִים הָהֵם וְסִפְרֵי הַחָכְמוֹת אֲשֶׁר חִבְּרוּ עַד הַמַּבּוּל הָיוּ בְּיַד נֹחַ וּבָנָיו. גַּם נֹחַ שֶׁהֶאֱרִיךְ יָמִים וְכֵן שֵׁם בְּנוֹ אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא חִבְּרוּ סְפָרִים בְּחָכְמוֹת, גַּם אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה אָז בְּדוֹר הַפַּלָּגָה בֶּן אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וּבֶאֱמֶת חָכָם גָּדוֹל הָיָה וּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנִים הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ כְּדִבְרֵי קְצָת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ל) וּלְדִבְרֵי קְצָתָם בֶּן שָׁלֹשׁ, וְלֹא הָיְתָה דַּעַת כָּל חַכְמֵי הַדּוֹר הַהוּא שֶׁהָאֵל בָּרָא הָאָרֶץ אֶלָּא לְיִשְׁבָּהּ כֻּלָּהּ אוֹ רֻבָּהּ, וְיָדְעוּ גַם כֵּן כִּי בִּרְבוֹת בְּנֵי אָדָם לֹא יְכִילֵם מָקוֹם אֶחָד כְּבִקְעַת בָּבֶל אוֹ גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה, אִם כֵּן הַהַסְכָּמָה הַהִיא הָיְתָה בְּטֵלָה בְּעֵינֵי חַכְמֵי הַדּוֹר הַהוּא, אֶלָּא שֶׁעַל כָּרְחָם נָטוּ אַחַר הָרֹב שֶׁלֹּא הָיוּ חֲכָמִים, לִבְנוֹת הָעִיר וְהַמִּגְדָּל. וּלְפִי שֶׁהָיוּ כֻלָּם מְדַבְּרִים שָׂפָה אֶחָת הָיוּ יוֹתֵר קְרוֹבִים לִהְיוֹת בְּהַסְכָּמָה אַחַת, וּבְבראשית רבה (לח) לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה נִתְכַּוְּנוּ, אָמְרוּ לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיִּבְחַר לָנוּ אֶת הָעֶלְיוֹנִים בֹּאוּ וְנַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה.
פסוק א:זֶהוּ וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם. וְזֶה אֵינוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, כִּי לֹא הָיוּ טִפְּשִׁים לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה מַמָּשׁ, אֶלָּא הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת בָּאֱמוּנָה הָיְתָה לַעֲבֹד זוּלָתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ בָּטְלָה הַסְכָּמָתָם.
פסוק ב:וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם. מִמִּזְרָח, כִּי שָׁם הָיָה הַיִּשּׁוּב בַּתְּחִלָּה וְשָׁם נִבְרָא אָדָם, כִּי גַּן עֵדֶן מִזְרָחִי הוּא, וְנֹחַ בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּבָה הָלַךְ לוֹ אֶל מְקוֹם יִשּׁוּבוֹ הָרִאשׁוֹן, אוֹ הַתֵּבָה הָיְתָה שָׁם בְּצֵאתוֹ מִמֶּנָּה, גַּם הָרֵי אֲרָרָט מִזְרָחִים הֵם. וְהֵם בְּהַסְכָּמָתָם יָצְאוּ מֵאוֹתוֹ מִזְרָח, וּבָאוּ כְּלַפֵּי מַעֲרָב עַד בָּבֶל; וְהַבִּקְעָה הִיא מָקוֹם מִישׁוֹר בֵּין הֶהָרִים, יֵשׁ רָחָב וְיֵשׁ צַר, וְזֶה הַמִּישׁוֹר מָצְאוּ אֹתוֹ רְחַב יָדַיִם וְהִסְכִּימוּ לָשֶׁבֶת שָׁם וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, וְנִקְרָא הַמָּקוֹם הַהוּא אֶרֶץ שִׁנְעָר, וְהִיא הַנִּזְכֶּרֶת לְמַעְלָה, כִּי כְּבָר כָּתַבְנוּ כִּי הָעִנְיָן הַהוּא אַחַר הַפַּלָּגָה הָיָה. וְלֹא סִפֵּר הַכָּתוּב לָמָּה נִקְרָא שִׁנְעָר, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה לז) לְפִי שֶׁמֵּתֵי מֵי הַמַּבּוּל נִנְעֲרוּ שָׁם לְפִי שֶׁהִיא בִקְעָה.
פסוק ג:הָבָה. זֹאת הַמִּלָּה הֻרְגְּלָה עַל הָעֵצָה אוֹ עֵזֶר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, וְאֵינָהּ צִוּוּי מַמָּשׁ, אֶלָּא בְּעִנְיַן מָקוֹר אוֹ שֵׁם, לְפִיכָךְ תָּבֹא הַמִּלָּה גַּם לִנְקֵבָה גַּם לְרַבִּים.
פסוק ג:נִלְבְּנָה לְבֵנִים. תּוֹסֶפֶת בֵּאוּר, כְּמוֹ ״וַיָּצָם דָּוִד צוֹם״ (שמואל ב יב:טז), וְהַדּוֹמֶה לָהֶם, וְכֵן נִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה, וּבְאוֹתוֹ בִּקְעָה אֵין אֶבֶן, לְפִיכָךְ כָּל בִּנְיָנָם בִּלְבֵנִים, וְהַלְּבֵנִים עוֹשִׂים אוֹתָם מִן הַטִּיט וְאַחַר כֵּן שׂוֹרְפִים אוֹתָם בַּכִּבְשָׁן.
פסוק ג:וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן. בָּא קָמָץ בְּזָקֵף קָטָן, וְכֵן ״וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ״ (רות ד:יח), ״הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד״ (בראשית מד:יז), וְהַדּוֹמֶה לָהֶם. וְהָיְתָה לָהֶם הַלְּבֵנָה לְבִנְיָן בִּמְקוֹם אֶבֶן, כִּי אֵין אֲבָנִים בְּבָבֶל.
פסוק ג:וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. הַחֵמָר הוּא טִיט מְגֻבָּל עָפָר בְּמַיִם, וְחֹמֶר הוּא הַמְגֻבָּל מִסִּיד וּמֵחוֹל בְּמַיִם, וְשָׁם לֹא הָיָה לָהֶם אֲבָנִים שֶׁיְּהוּ שׂוֹרְפִים לְסִיד, וְהָיָה לָהֶם לְבִנְיָנִים הַחֵמָר בִּמְקוֹם הַחֹמֶר.
פסוק ד:הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר. הָעִיר לָשֶׁבֶת וְהַמִּגְדָּל לִהְיוֹת צוֹפִים מִשָּׁם לְמֶרְחָק לִרְאוֹת עִנְיַן מִקְנֵיהֶם וּבְהֶמְתָּם, וְגַם יִהְיֶה אוֹת לָרוֹעִים שֶׁיְּנַהֲגוּ מִקְנֵיהֶם לִרְעוֹת בַּמִּדְבָּרוֹת רָחוֹק מֵהָעִיר וְיִהְיֶה לָהֶם הַמִּגְדָּל לְאוֹת וּלְסִימָן שֶׁיֵּדְעוּ לָשׁוּב אֶל הָעִיר.
פסוק ד:וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם. רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה הַמִּגְדָּל גָּבוֹהַּ, כְּמוֹ ״עָרִים גְּדֹלוֹת וּבְצוּרוֹת בַּשָּׁמָיִם״ (דברים א:כח), רוֹצֶה לוֹמַר בְּגֹבַהּ הָאֲוִיר.
פסוק ד:וְנַעֲשֶׂה־לָנוּ שֵׁם. כְּלוֹמַר, אִם יִהְיֶה לָנוּ מָקוֹם גָּבוֹהַּ בְּזֹאת הָעִיר יִהְיֶה לְכָל אֶחָד מִמֶּנּוּ שֵׁם, שֶׁאִם יֵצֵא חוּץ מִגְּבוּל הַזֹּאת יִזְכֹּר הָעִיר וְיָשׁוּב אֵלֶיהָ, אוֹ יִזְכֹּר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מֵהַיּוֹצְאִים וְיָשׁוּבוּ אֵלֶיהָ, כִּי אִם לֹא נַעֲשֶׂה כֵּן אוּלַי נָפוּץ עַל־פְּנֵי כׇל־הָאָרֶץ, שֶׁהַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ יִשְׁכְּחוּ הַחֶבְרָה וְיִשָּׁאֲרוּ שָׁם בִּמְקוֹם לֶכְתָּם, וְיֵשְׁבוּ שָׁם זֶה לְמִזְרָח וְזֶה לְמַעֲרָב, זֶה לְצָפוֹן וְזֶה לְדָרוֹם, וְחַבְרוּתֵינוּ תִּתְפַּזֵּר, נִהְיֶה נְפוּצִים הֵנָּה וָהֵנָּה.
פסוק ה:וַיֵּרֶד ה׳. בְּהַשְׁגָּחַת הָאֵל בְּמַעֲשֵׂה הַשְּׁפָלִים יְכַנֶּה הַכָּתוּב בָּעִנְיָן הַזֶּה בִּלְשׁוֹן יְרִידָה, וְכֵן בְּעִנְיַן סְדוֹם, לְפִי שֶׁיְּרִידָה הִיא אֵצֶל כְּבוֹדוֹ לְהַשְׁגִּיחַ בַּתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא שֶׁכֵּן רָאָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ בָּאָדָם מִפְּנֵי שִׁתּוּף הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר בּוֹ.
פסוק ה:לִרְאֹת. וְכֵן אָמַר בְּעִנְיַן סְדוֹם ״וְאֶרְאֶה״ (בראשית יח:כא). וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם זֶה בְּעִנְיַן נְקָמָה, וְשֶׁל סְדוֹם בְּעִנְיַן דִּין, וּפֵרוּשׁ הִנֵּה כְּפִי מַשְׁמָעוֹ לְהַשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְמַחֲשַׁבְתָּם וּלְבַטְּלָם, וְעוֹד נְפָרְשֶׁנּוּ בְּעִנְיַן סְדוֹם.
פסוק ה:אֲשֶׁר בָּנוּ. אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לִבְנוֹת.
פסוק ה:בְּנֵי הָאָדָם. בֶּאֱמֶת בְּנֵי הָאָדָם שֶׁהוֹלְכִים אַחַר תַּאֲוַת לִבָּם וְלֹא יִפְנוּ לְמַעֲשֵׂה הָאֵל, כִּי הוּא רָאָה לְיִשּׁוּב הָאָרֶץ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב וְהֵם חוֹשְׁבִים לֵישֵׁב בְּמָקוֹם אֶחָד מִן הָאָרֶץ לְבַד וּלְבַטֵּל רְצוֹן הָאֵל. וְהִנֵּה בְּעִנְיַן הַמַּבּוּל לֹא אָמַר לְשׁוֹן יְרִידָה אֶלָּא לְשׁוֹן רְאִיָּה ״וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ״ (בראשית ו:ה), לְפִי שֶׁעִנְיַן הַיְרִידָה הוּא בְּעִנְיַן הִשְׁתַּדְּלוּת לַחֲקֹר הַדָּבָר וּלְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו, וְעִנְיַן הַמַּבּוּל הָיָה מְפֻרְסָם מְאֹד וְהָיָה בְּכָל הָעוֹלָם, וּדְבַר סְדֹם לֹא הָיָה אֶלָּא בְּאַרְצָם וְלֹא הָיָה נוֹדָע לַכֹּל כִּי אִם בְּאַרְצָם וּבַאֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וְעַל הַכֹּל דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
פסוק ו:וַיֹּאמֶר ה׳. לַמַּלְאָכִים.
פסוק ו:הֵן עַם אֶחָד. שֶׁהַסְכָּמָה אַחַת לָהֶם, כְּמוֹ ״וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד״ (בראשית לד:טז).
פסוק ו:וְשָׂפָה אַחַת. כִּי בָּזֶה הִתְקַיֵּם בְּהַסְכָּמָתָם לְפִי שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים בְּשָׂפָה אַחַת.
פסוק ו:וְלֹא יִבָּצֵר. וְלֹא יִמָּנַע מֵהֶם.
פסוק ו:כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. אִם לֹא נְבַטְּלֵם מִלַּעֲשׂוֹת. יָזְמוּ, עִנְיַן מַחֲשָׁבָה, וְיָזַם וְזָעַם בְּעִנְיָן אֶחָד.
פסוק ז:הָבָה. כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ מִלַּת הָבָה, וְאֵינוֹ אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כִּי אֵין הַיּוֹצֵר נוֹעָץ עִם הַנּוֹצָר, וְכֵן אָמַר הַנָּבִיא ״אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ״ (ישעיהו מ:יד), וְכֵן אָמַר נֵרְדָה וְנָבְלָה כְּנֶגֶד הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם אֶמְצָעִים, וְהַכֹּל דֶּרֶךְ מָשָׁל.
פסוק ז:וְנָבְלָה. הַנּוּ״ן לַמְדַבְּרִים בַּעֲדָם, אוֹ תִּהְיֶה הַנּוּ״ן לְנִפְעַל וְתִהְיֶה לְשׁוֹן נְקֵבָה, וְטַעֲמוֹ עַל שְׂפָתָם. וְלִשְׁתֵּי הַדֵּעוֹת תִּהְיֶה הַמִּלָּה קַלָּה וְדִינָהּ לְהִדָּגֵשׁ. וְנָבְלָה כִּי שָׁרְשׁוֹ בָּלַל, וְאִם נוּ״ן מְדַבְּרִים, אִם מִבִּנְיַן הַקַּל הַבֵּי״ת בְּחוֹלָם וְאִם מִבִּנְיַן הִפְעִיל הַבֵּי״ת בְּצֵרֵי.
פסוק ז:אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ. שֶׁלֹּא יָבִינוּ, וְהִיא שְׁמִיעַת הַלֵּב, וְכֵן ״אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ״ (דברים כח:מט). וְהַדְּבָרִים לְפִי שֶׁיָּצְאוּ בַּשָּׂפָה וּבַלָּשׁוֹן יִקָּרְאוּ שָׂפָה וְלָשׁוֹן.
פסוק ח:וַיָּפֶץ ה׳. בְּמָה שֶׁבִּלְבֵּל לְשׁוֹנָם הֱפִיצָם, כִּי כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֵבִינוּ אִישׁ לְשׁוֹן חֲבֵרוֹ בָּטְלָה הַסְכָּמָתָם וְלֹא יָכְלוּ לִבְנוֹת, וְהָלְכוּ כָּל כַּת מֵהֶם שֶׁהָיוּ בְּלָשׁוֹן אֶחָד לְצַד אֶחָד, וְיָשְׁבוּ הָעוֹלָם מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְעַט מְעַט כְּמוֹ שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים וְרָבִים, וּבְרֹחַב הָאָרֶץ יָשְׁבוּ לִפְאַת צָפוֹן בְּרֹב, לְפִי שֶׁהַפֵּאָה הַהִיא מְמֻזֶּגֶת יוֹתֵר מִפְּאַת דָּרוֹם, כִּי פְּאַת דָּרוֹם לְרֹב חֲמִימוּתָהּ אֵין יְכוֹלִים בְּנֵי אָדָם לָשֶׁבֶת בְּרֻבָּהּ אֶלָּא בִּמְעַט מִמֶּנָּה לְצַד קַו הַשָּׁוֶה.
פסוק ח:וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. כָּל שֶׁכֵּן הַמִּגְדָּל, אֲבָל הָעִיר בָּנוּ אוֹתָהּ קְטַנָּה מִמַּה שֶּׁהֵחֵלּוּ אוֹתָהּ, כִּי כַּת אֶחָד מֵהֶם נִשְׁאֲרוּ שָׁם, אֲבָל חָדְלוּ לִבְנוֹתָהּ גְּדוֹלָה כְּמוֹ שֶׁהֵחֵלּוּ, וְאוֹתָהּ שֶׁבָּנוּ קָרְאוּ שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה׳ שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם נֶחְלְקוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, בְּעוֹדָם שָׁם בְּיַחַד הָיוּ בְּטֵלִים וּמִתְעָרְבִים.
פסוק ט:וּמִשָּׁם הֱפִיצָם. הֵפִיץ רֻבָּם כִּי לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן נֶחְלְקוּ, וְהַלָּשׁוֹן הָאֶחָד נִשְׁאַר שָׁם, וּלְפִי שֶׁשָּׁם הָיָה הַבִּלְבּוּל קוֹרֵא שֵׁם הָעִיר בָּבֶל וְהָיָה הַקּוֹרֵא מִי שֶׁהָיָה מֵהֶם וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיָה מְדַבֵּר (וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן) דְּבָבֶל וּבָלַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא; וְהָיָה לוֹ לוֹמַר בַּלֵּל מִן בָּלַל, מַהוּ בָּבֶל? אֶלָּא שֶׁהַמִּלָּה מֻרְכֶּבֶת בִּשְׁתֵּי מִלִּים לְפָרֵשׁ בָּהּ יוֹתֵר הָעִנְיָן כִּי עִנְיָנָהּ בָּא בַּל, כְּלוֹמַר בָּא לָהֶם הַבִּלְבּוּל מִן הַשָּׁמַיִם, וּבַל הוּא שֵׁם בְּתַשְׁלוּמֵי בָּלַל, כְּמוֹ קַן מִן קָנַן, וְחַן מִן חָנַן, וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק ט:שְׂפַת כׇּל־הָאָרֶץ. כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ שֶׁהָיָה שְׂפָתָם נֶחֱלֶקֶת שָׁם הָיוּ בְּלוּלִים.
פסוק ט:וּמִשָּׁם הֱפִיצָם. אַחַר שֶׁהָיוּ שָׂפָה אַחַת הֱפִיצָם ה׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
פסוק י:שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל. כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ זֶה בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית בְּפָסוּק ״וַיְחִי נֹחַ״ (בראשית ה:לב). וְאַף עַל פִּי שֶׁזָּכַר תּוֹלְדֹת שֵׁם לְמַעְלָה עִם תּוֹלְדֹת אֶחָיו, שָׁנָה אוֹתָם לְסֵדֶר הַתּוֹלְדוֹת מִמֶּנּוּ עַד אַבְרָהָם אָבִינוּ, לְפִיכָךְ לֹא זָכַר מִבְּנֵי שֵׁם אֶלָּא אַרְפַּכְשָׁד, לְפִי שֶׁמִּתּוֹלְדוֹתָיו יָצָא אַבְרָהָם אָבִינוּ; וְהָיָה סִפּוּר שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל, כִּי בְּסִפּוּר שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים מָתַי נוֹלַד אַרְפַּכְשָׁד, שֶׁהָיוּ נוֹלְדוּ תְּחִלָּה עֵילָם וְאַשּׁוּר, וּכְבָר כָּתַבְנוּ כִּי סִפּוּר שְׁנוֹת הַנִּזְכָּרִים מֵאָדָם וְעַד נֹחַ וּמִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם לָדַעַת מֵהֶם מִסְפַּר הַשָּׁנִים מִבְּרִיאַת עוֹלָם, וְהַכֹּל לְפַרְסֵם חִדּוּשׁ הָעוֹלָם.
פסוק כז:וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח. וּכְבָר זָכַרְנוּ בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו, וְלֹא הוֹסִיף אֶלָּא תּוֹלְדוֹת לוֹט, אֶלָּא בָּא לִזְכֹּר הַקֹּרוֹת שֶׁקָּרוּהוּ, כִּי גַּם הֵם נִקְרָאוּ תּוֹלְדוֹת, וְהֵחֵל בְּתוֹלְדוֹת הַבָּנִים, וּמַה שֶּׁקָּרוּהוּ, הוּא מוֹת בְּנוֹ בְּחַיָּיו, וְצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וּמוֹתוֹ בְּחָרָן.
פסוק כז:וְהָרָן הוֹלִיד אֶת־לוֹט. וְלֹא זָכַר תּוֹלְדוֹת נָחוֹר כִּי לֹא הוֹלִיד אֶלָּא עַד אַחַר עֲקֵדַת יִצְחָק, וְזָכַר תּוֹלְדוֹת הָרָן לְפִי שֶׁיָּצָא לוֹט בְּנוֹ עִם אַבְרָהָם.
פסוק כח:וַיָּמָת הָרָן עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו. בְּחַיָּיו. וְכֵן ״וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא עַל־פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם״ (במדבר ג:ד).
פסוק כח:וְאָמַר בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. לְפִי שֶׁתֶּרַח אָבִיו לֹא מֵת בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אֶלָּא בְּחָרָן. וְזֶה הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁיָּצָא לוֹט מִן הָאָרֶץ עִם תֶּרַח זְקֵנוֹ.
פסוק כח:בְּאוּר כַּשְׂדִּים. שֶׁהַיּוֹם נִקְרָא אוּר כַּשְׂדִּים, כִּי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא נוֹלַד כֶּשֶׂד שֶׁיִּקָּרְאוּ בָּנָיו כַּשְׂדִּים.
פסוק כח:אוּר. פֵּירוּשׁוֹ בִּקְעָה אוֹ עָמֹק, וְכֵן ״עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ אֶת ה׳״ (ישעיה כד:טו). וְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לח:יג) בָּזֶה יָדוּעַ, שֶׁפֵּרְשׁוּ אוּר, אֵשׁ, וְאִם כֵּן נִקְרֵאת הָעִיר הַהִיא אוּר עַל שֵׁם הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהִשְׁלִיכוֹ נִמְרֹד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְהִצִּילוֹ הָאֵל מִמֶּנּוּ.
פסוק כט:וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר. כְּמוֹ ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״ (שמות ז:י). וְזָכַר שֵׁם נְשׁוֹתֵיהֶם לִכְבוֹד אַבְרָם, וְכִי שִׁנָּה הָאֵל שֵׁם שָׂרַי לְשָׂרָה, וּמִמִּלְכָּה גַּם כֵּן הָיְתָה רִבְקָה שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת יִצְחָק.
פסוק כט:בַּת־הָרָן אֲבִי־מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה. אָמַר אֲבִי אַחַר שֶׁאָמַר בַּת, לְפִי שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וְהָרָן הוֹלִיד אֶת־לוֹט״ (בראשית יא:כז), דִּמָּה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ זֶרַע אַחֵר, אָמַר כִּי הָיָה גַּם כֵּן אֲבִי־מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ, כִּי יִסְכָּה זֶה שָׂרָה (סנהדרין סט), וְכֵן נִרְאֶה מִמַּה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם ״אֲחֹתִי בַת־אָבִי״ (בראשית כ:יב), אִם כֵּן שָׂרָי בַּת הָרָן הָיְתָה. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לִתְמֹהַּ לָמָּה אָמַר בַּת־הָרָן וְלֹא אָמַר בְּנוֹת הָרָן? אוּלַי הָיְתָה שָׂרָי בַּת בִּתּוֹ שֶׁל תֶּרַח, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכַר לְתֶרַח בָּנוֹת אוּלַי הָיָה לוֹ.
פסוק ל:וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה. סִפֵּר כִּי שָׂרַי הָיְתָה עֲקָרָה וְלֹא יָלְדָה רַק עַל־יְדֵי נֵס שֶׁעָשָׂה הָאֵל עִם אַבְרָהָם נֵס בְּתוֹךְ נֵס, כִּי הָיְתָה עֲקָרָה וְיָלְדָה, וְעוֹד שֶׁהָיְתָה בַּת תִּשְׁעִים כְּשֶׁיָּלְדָה, אֲבָל מִלְכָּה אַף עַל פִּי שֶׁעָמְדָה יָמִים רַבִּים מִלֶּדֶת לֹא הָיְתָה עֲקָרָה וּרְאוּיָה לְבָנִים הָיְתָה אֶלָּא שֶׁעָמְדָה בַּעֲבוּר חֹלִי מִקְרִי לֹא טֶבַע.
פסוק ל:אֵין לָהּ וָלָד. בְּעוֹדָהּ בְּאוּר כַּשְׂדִּים אֵין לָהּ, אֲבָל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה לָהּ, וְזֶה שֶׁאָמַר הָאֵל לְאַבְרָהָם כְּשֶׁאָמַר לוֹ ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ׳ וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ (בראשית יב:א-ב), שָׁם אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל. וָלָד, שֵׁם בְּפֶלֶס חָכָם.
פסוק לא:וַיִּקַּח תֶּרַח. אַחַר שֶׁאָמַר הָאֵל לְאַבְרָם ״לֶךְ לְךָ״ (בראשית יב:א), וְאָמַר אַבְרָם לְתֶרַח אָבִיו בְּשֵׁם הָאֵל, כִּי הָאֵל צִוָּהוּ לָצֵאת מִן הָאָרֶץ, נִתְרַצָּה לִדְבַר בְּנוֹ וַיָּצָא עִמּוֹ. וְאַחַר שֶׁנִּתְרַצָּה לָצֵאת תָּלָה עִקַּר הַמַּעֲשֶׂה בּוֹ כִּי הוּא הָאָב וְהַיּוֹצְאִים בָּנִים לוֹ. וְנָחוֹר לֹא רָצָה לָצֵאת מִן הָאָרֶץ הַהִיא. וְלָקַח תֶּרַח לוֹט עִמּוֹ לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אָבִיו חַי וְהָיָה סָמוּךְ עָלָיו, וּלְקָחוֹ עִמּוֹ שֶׁיִּהְיֶה עִמּוֹ כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם.
פסוק לא:וַיֵּצְאוּ אִתָּם. כָּאן תָּלָה הַיְּצִיאָה בְּאַבְרָם, כִּי הוּא הָיָה עִקָּר, כִּי לוֹ הָיָה הַצִּוּוּי (וּבֶאֱמֶת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ), וְיָצְאוּ תֶּרַח וּבֶן בְּנוֹ וַעֲבָדֵיהֶם וְשִׁפְחוֹתֵיהֶם עִם אַבְרָם וְאִשְׁתּוֹ; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אִתָּם.
פסוק לא:לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. וְהִנֵּה הָאֵל לֹא אָמַר לְאַבְרָם שֶׁיֵּלֵךְ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, אֶלָּא ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״ (בראשית יב:א), אֶלָּא שֶׁבְּצֵאת אַבְרָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים וּמִן הָאָרֶץ הַהִיא שֶׁהִיא אֶרֶץ אֲרָם, יִפְגַּע תְּחִלָּה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְיָדַע אַבְרָם כִּי בִּהְיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן יֹאמַר לוֹ הָאֵל אִם הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָמַר לוֹ אוֹ אַחֶרֶת.
פסוק לא:וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. כִּי תֶּרַח אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְחָרָן לֹא מָצָא בְּלִבּוֹ לָצֵאת מֵאַרְצוֹ לְגַמְרֵי וַיֵּשֶׁב בְּחָרָן שֶׁהִיא עַל הַסְּפָר וּקְרוֹבָה לְאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לְאַבְרָם, וַיֵּשֶׁב שָׁם עַד שֶׁמֵּת וְאַבְרָם הָלַךְ לוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן בְּמִצְוַת הָאֵל עָלָיו. וּמַה שֶּׁאָמַר אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ אַחַר שֶׁאָמַר וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, כִּי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן יָצְאָה מִן הָאָרֶץ עִם בַּעְלָהּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאֵל, לֹא שֶׁהִכְרִיחָהּ בַּעְלָהּ אֶלָּא בְּכָל לִבָּהּ הָלְכָה אַחַר בַּעְלָהּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדְעָה הָאָרֶץ הַהִיא הַטּוֹבָה הִיא אִם רָעָה, כִּי אֵשֶׁת אַבְרָם הָיְתָה בֶּאֱמוּנַת הָאֵל לְהַאֲמִין כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָהּ בְּשֵׁם הָאֵל וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ.
פסוק לב:וַיִּהְיוּ יְמֵי־תֶרַח. הִנֵּה הָיוּ יְמֵי תֶרַח מָאתַיִם וְחָמֵשׁ שָׁנָה, וּכְשֶׁנּוֹלַד אַבְרָם הָיָה בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה, הִנֵּה כְּשֶׁמֵּת תֶּרַח הָיָה אַבְרָם בֶּן מֵאָה שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. וּבְסֵדֶר עוֹלָם, אַבְרָהָם אָבִינוּ קָבַר תֶּרַח אָבִיו לִפְנֵי מִיתָתָהּ שֶׁל שָׂרָה שְׁתֵּי שָׁנִים, וְכֵן הָיָה, כִּי כְּשֶׁמֵּתָה שָׂרָה הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ בֶּן מֵאָה שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע, כִּי עֶשֶׂר שָׁנִים הָיָה גָּדוֹל מִשָּׂרָה, הִנֵּה שְׁתֵּי שָׁנִים קֹדֶם מִיתַת שָׂרָה מֵת תֶּרַח.
פסוק לב:וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן. לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא הִנִּיחַ גִּלּוּלָיו וְלֹא יָצָא מִמְּקוֹמוֹ אֶלָּא לְאַהֲבַת בְּנוֹ, לֹא שֶׁשִּׁנָּה אֱמוּנָתוֹ וְיָצָא לְאַהֲבַת הָאֵל, שֶׁהֲרֵי נִתְעַכֵּב בְּחָרָן עַד שֶׁמֵּת שָׁם, וְאִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה וְהִנִּיחַ גִּלּוּלָיו וְחָזַר לַעֲבוֹדַת הָאֵל וּלֶאֱמוּנָתוֹ, בְּאָבְדוֹ בְּנוֹ הָיָה נִכְנָס לְפִי דַרְכּוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן בְּמִצְוַת הָאֵל לִבְנוֹ וְלֹא הָיָה מִתְעַכֵּב בְּחָרָן; וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה נִשְׁמָר בִּשְׁאָר מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה מַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה בְּכָל כֹּחוֹ, אֲבָל בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים אֲחֵרִים הָיוּ הַדּוֹרוֹת הָהֵם מְשֻׁקָּעִים בָּהּ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִפְרֹד מִמֶּנָּה אֶלָּא בְּקֹשִׁי, וְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה לֹא עָזַב תֶּרַח, וַהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ הַנָּבִיא הֵעִיד עָלָיו וְאָמַר ״בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ (יהושע כד:ב), וְאִלּוּ הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה לֹא אָמַר עָלָיו כֵּן. וְנוּ״ן מֵחָרָן מְלֻפֶּפֶת, וְדָרְשׁוּ בּוֹ לְהוֹדִיעַ כִּי בַּחֲרוֹן אַף הָאֵל הֱמִיתוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. וְיֵשׁ דְּרָשׁ אַחֵר שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, מִדִּכְתִיב ״וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם״ (בראשית טו:טו).