נהגו בהרבה קהילות לסיים את ההפטרה בפסוק כב - "ארץ זבת חלב ודבש"
פרשה מחוברת (בהר-בחוקותי) - כאשר קוראים שתי פרשיות מחוברות - מפטירין את הפטרת הפרשה השניה, חוץ מנצבים ווילך כשהן מחוברות מפטירין את הפטרת נצבים, וכן יש מהאשכנזים שנוהגים להפטיר בשבת אחרי מות וקדושים את הפטרת אחרי מות.
התימנים נוהגים בדרך-כלל כמו הספרדים, אלא-אם-כן צויין מנהג נפרד.