ויעמד יחזקיהו את מחלקות וגו'. ר"ל שכבר העמיד מחלקות הכהנים ומחלקות הלוים שהיו מוגבלות לפי מה שסדר דוד שימשך אחריהם לבניהם הנה שם אותם על מחלקותם איש כפי עבודתו ר"ל כי הכהנים היו משרתים כל מחלוקת מהם שבעת ימים על דבר הקרבנות והלוים היו למחלקותיהם גם כן לפי מה שהגביל דוד וזה כי מהם היו ממונים לשרת לעולה ולשלמים בדבר השיר בפה ובכלי בהם כמה יחד עם הכהנים המחצצרים בחצוצרות ומהם היו ממונים בשערי בית ה':
פסוק ג:
ומנת המלך מן רכושו וגו'. הנה התנדב המלך לעשות כל קרבנות הצבור מן רכושו להקל מהעם והם התמידין והמוספין ומה שימשך להם:
פסוק ד:
ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים. ר"ל המתנות שחייבה התורה לתת להם כאלו תאמר מעשר ראשון שהוא ללוים ותרומה וחלה ובכורים ומה שידמה להם כדי שיהיו מוכנים ופנוים להתחזק בעיון בתורת ה' כי לזאת הסבה כונה התורה בנתינת אלו המתנות לכהנים וללוים כאמרו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דברים ל"ג י') והנה היו יושבי ירושלים כל יהודה ובנימין והגרים שהיו עמהם מאפרים ומנשה והנה אחשוב שזה הוא מה שדבר חזקיה על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב כי בזה משך לבם לעבוד עבודתם בלב שלם בעבור היות לחמם נתן ומימיהם נאמנים אך לא באר זה שם שלא יפסיק הספור ההוא. וידמה שכבר היו נותנים גם כן להם קודם זה מתנות אך מפני שהכהנים והלוים היו טרודים אז לחזור על הגרנות לבקש מתנותיהם לא היו יכולים להתחזק בעיון בתורת ה' כראוי ולזה רצה חזקיה שיביאו להם מתנותיהם בבית ה' כדי שיהיו פנויים לעיין בתורה וזה הוא הנכון בבאור זה הדבר:
פסוק ה:
וכפרוץ הדבר. ר"ל וכהתחזק דבר המלך עליהם הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש והוא דבש תמרים וזאת היא תרומה גדולה והיא לא תנהוג אלא בדבר שנגמרה מלאכתו כמו דגן תירוש ויצהר והנה התמרים המיוחדים לעשות מהם דבש אין מלאכתם נגמרת עד שיהיה הדבש נעשה מהם והביאו גם כן ראשית כל תבואת שדה כגון מיני קטניות ופירות אשר יתחייבו בתרומה ומעשר הכל שהוא ללוים הביאו לרב. וזה הביאו כולם כמצות המלך. ר"ל אשר היו בערי יהודה ושאר בני ישראל הגרים שבאו שם ועוד הביאו עם זה מעשר בקר וצאן שהיה קדש והיה נאכל לבעלים בירושלים ומעשר קדשים המקודשים לה' אלהיהם והם מעשר שני שהיה קדש ולא היה נאכל כי אם בירושלים. אמנם מעשר ראשון איננו קדש כמו שנתבאר בתורה:
פסוק ו:
ויתנו ערמות ערמות. הנה הערמה היא כרי והנה הרצון באמרו גם הם מעשר בקר וצאן. גם הם ומעשר בקר וצאן:
פסוק ז:
החלו הערמות ליסוד. ר"ל להתחיל ואמר ליסוד כי היסוד הוא התחלת הדבר בבנין:
פסוק ח:
ויראו את הערמות ויברכו את ה' ואת עמו ישראל. הנה ברכו את ה' לפי שברך ישראל להרבות פירותיהם וברכו ישראל מפני שהשלימו מצות המלך בעין יפה והנה עשו זה מפני ראותם רבוי הפירות והתבואות שהביאו שם:
פסוק ט:
וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים על הערמות. ר"ל שחקר עמהם אם היו עולות לזה הרבוי מתנותיהם קודם הבאת העם מתנותיהם בבית ה' ואז ענה עזריה הכהן הגדול שהיה מבית צדוק:
פסוק י:
כי מעת שהתחילו להביא התרומה בבית ה' שלח ה' יתברך ברכה בפירות עד שיהיה בהם לאכול ולשבוע ולהותר עד לרוב וראוי שתדע כי בעת השובע יספיק מהמון לאכול ולשבוע מה שלא יספיק לזה בעת החסרון ולזה היה זה ראיה כי ברך ה' את עמו והנה הנותר לנו אחר שאכלנו אכול ושבוע הוא כל הרבוי הזה שאתה רואה והוא לאות גם כן כי ברך ה' את עמו:
פסוק יא:
להכין לשכות בבית ה'. כדי שישימו בהן מתנות כהונה ולויה:
פסוק יב:
והקדשים באמונה. אחשוב כי הקדשים הם המעשר שני והיו מביאים אותו הבעלים לירושלים לאכלו שם כשיעלו לרגל או ירצה בקדשים מה שיקדישו ישראל לה' או אי זה שיהיה מהם והנה היה הנגיד לשמרם כנניהו הלוי ושמעי אחיהו היה משנה לו להשתדל בשמירת אלו האוצרות והנה היתה זאת השמירה על הלוים כמו שזכרנו במה שקדם: (יד כ) וקורא בן ימנה הלוי וגו'. ר"ל כי קורא הלוי שהיה שוער למזרח בית המקדש היה ממונה על נדבות בית האלהים לשמרם. ר"ל מה שיתנדבו העם לבדק הבית והיה ממונה גם כן לחלק תרומת ה' וקדשי הקדשים לכהנים כמו חטאת ואשם והיו ממונים על ידו עדן וחבריו בערי הכהנים שיתנו באמונה לאחיהם במחלקותם כקטן כגדול חלקו מהמתנות המחלקות ביניהם בשוה מלבד מה שנתיחשו מהם לזכרים לכל הבא לבית ה' לדבר יום ביומו והוא הבית אב שלא היה משרת הוא וסיעתו כי אם יום אחד מהשבוע של אותו משמר. ואלו היו ממונים על זה ההתיחש כדי שיבאו כל אחד ביום בית אב שלו לעבודתם במשמרותם במחלקותם כי המחלוקת היתה מתחלקת לבתי אבות. והיו ממונים גם כן על התיחש הכהנים לבית אבותיהם לדעת בכל אחד מאי זו משמרה היה אביו ויתיחשו בניו למשמרה ההיא. וכן יתיחשו הלוים על ידם מבן עשרים שנה ומעלה במשמרותיהם ומחלקותיהם כדי שיעבוד כל אחד מהם עבודתו הראויה לו יום ביום כאלו תאמר שאלו הממונים ידעו שאנשי משמר מהלוים המשרתים בשיר בכלי כך בזה היום הם פלוני ופלוני והם יעמידום על זאת העבודה ביום ההוא וכן הענין במשוררים בשאר כלי שיר ובפה ובשוערים. והם גם כן ידקדקו שיתיחש כל טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם לכל קהל אשר הם ממנו כאלו תאמר שאם ההי זה הטף מפלוני לוי הנה ייחסו הטף אל המשמר שהוא ממנו כי באמונת הממונים על זה ההתיחש יתקדשו הכהנים והלוים קדש וזה כי הם יודיעו להם קודם זה שיתקדשו ליום פלוני כי אז תהיה עבודתם. ולולא זה הפקידות היה אפשר שיגיע יום הבית אב והם לא ידעו זה תחלה. ולא יהיו מוכנים לעבוד עבודתם כי אינם טהורים ולבני אהרן הכהנים בשדה מגרש עריהם בכל עיר ועיר היו ממונים אנשים אשר נקבו בשמות לתת מנות לכל זכר בכהנים ממה שהגיע לחלקם שם בכללות מהמתנות על יד הממונים הראשונים ואלו יחלקו זה ביניהם. וכן היו עושים זה ללוים לכל מי שנתיחש מהמחלוקת ההיא אשר מהעיר ההיא לחלק ביניהם המעשר שהגיע לכללם חלק כחלק. ואם יאמר אומר שכבר היתה בזה שררה ללוים על הכהנים והתורה צותה בהיפך זה והוא שיהיו הלוים משרתים את הכהנים אמרנו לו שזאת היא עבודה להעמיד הכהנים על עבודתם בדרך שלא יצטרכו לטרוח בדבר אחר זולתי העיון בתורה כי הכהנים הם יותר מיוחדים בלמידת התורה מהלוים כאמרו כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב' ז'):
