פסוק ג:ומנת המלך. בקמץ הנו"ן והוא סמוך כמ"ש במזמור ס"ג:
פסוק ה:ומעשר הכל. וכן מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים שבסמוך כולם העי"ן בשוא לבדו ומה שיש לדקדק ע"ז נתבאר בנחמיה סי' י' בעזרת העוזר והסומך יתברך שמו:
פסוק ו:המקדשים. במקצת ספרים הה"א במאריך:
פסוק ז:ליסוד. הדגש ללא צורך כי היו"ד כתובה אלא בא לפאר המלה רד"ק בפי' וע' עוד מ"ש במכלול דקכ"ז ודף ע"ו:
פסוק י:ויאמר אליו עזריהו. בכל ספרים כ"י ודפוסים ישנים בוא"ו וכן דינו מכח מסורת מלכים ב' ט"ו:
פסוק יב:והקדשים. ראיתי בספרים גירסאות משונות במלה זו במקצתם הקו"ף בחטף קמץ וקצתם בקמץ לבד ויש מהם בשוא לבד:
פסוק יב:נגיד כונניהו. יתיר וא"ו:
פסוק יג:מיד כונניהו. יתיר וא"ו:
פסוק יד:לתת תרומת ה' וקדשי הקדשים. במקצת מדוייקים בחטף קמץ הקו"ף:
פסוק יז:לבית אבותיהם. ברוב המדויקים מלא וא"ו וכן נכון לפי המסורה: