ויקם דוד המלך על רגליו. התחזק וקם מהמשכב שהיה שם כי כבר נפל למשכב שכתוב בספר מלכים והתחזק והלך למקום שצוה להאסף שם כל ישראל וקם על רגליו ודבר אליהם את כל הדברים האלה:
פסוק ט:
דע את אלהי אביך. כמו וידעת את ה' אלהיך ואמר אלהי אביך ר"ל שיסמוך על הקבלה עד שידעם מעצמו:
פסוק ט:
וכל יצר מחשבות מבין. פעלת הלב נקראת יצר, לפי שהלב פועל ויוצר במחשבה הענינים הן לטוב הן לרע:
פסוק יא:
וגנזכיו. פירוש אוצרותיו:
פסוק יב:
כל אשר היה ברוח עמו. ברוח נבואה כי על פי רוח הקדש ידע כל תבנית הבית או על ידי עצמו או על ידי שמואל הנביא:
פסוק טו:
למנורות הזהב. הם המנורות עשר שעשה שלמה אבל מנורת כסף לא מצאנו שעשה א"כ מה הוא ולמנורות הכסף, ויראה כי עשה מנורות כסף להיות בלשכות הכהנים להאיר להם שהיו אוכלים ושוכבים שם, ומנורות הזהב היו בהיכל עשר חמש מימין המנורה שעשה משה וחמש משמאל וכן שלחנות הזהב היו ללחם הפנים ושולחנות הכסף לשחוט עליהם ולתת עליהם בשר העולה כשהיה מנתחה ואף על פי שלא זכר זה בספור בנין הבית למדנו זה מבנין הבית שראה יחזקאל במראה הנבואה:
פסוק יז:
ולכפורי הזהב. פירשו רז"ל מזרקים שאמרו ודם הסכין במאי מקנח ליה בשפת מזרק דכתיב כפורי זהב, ונקראו כן על שם שמקנח בהם הסכין כמו מכפר לה בבליתא דפרטא שעניינו מקנח וכן כל לשון כפרה:
פסוק יח:
ולתבנית המרכבה הכרובים זהב. פירוש לתבנית מרכבות חיות הקדש כי בהם פני הכרוב:
פסוק יח:
לפורשים וסוככים. פירוש להיות פורסים וסוככים בכנפיהם על ארון ברית ה':
פסוק יט:
הכל בכתב מיד ה'. פירוש הנה לך הכל בכתב מסודר כמו שהוא מיד ה' על כל מלאכות התבנית כי בנבואה נאמר לה כמו שכתבנו על יד שמואל הרואה:
פסוק כא:
ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה. על דרך כל אשר ידבנו לבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה, כלומר עמך עמלים בכל מלאכה ובכל אשר יתנדבו לעשות אותה, והשרים והעם הם מזומנים לכל דבריך:
