פסוק א:וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית ה׳ הָאֱלֹהִים וְזֶה מִזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל. מִכָּאן וָאֵילָךְ, שֶׁכָּל שֶׁמְּבַקֵּשׁ ה׳ לְהַקְרִיב לוֹ קָרְבָּן, יֵצֵא וְיַקְרִיב עַל אוֹתוֹ מִזְבֵּחַ:
פסוק ב:לִכְנוֹס אֶת הַגֵּרִים. גֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ, שֶׁלֹּא רָצָה לְהַעֲבִיד בְּיִשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ; וְכֵן מָצִינוּ בִּשְׁלֹמֹה לְמַטָּה ״וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה וְגוֹ׳ וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף״ נוֹשֵׂא ״סַבָּל וְגוֹ׳״ (דה״ב ב:טז-יז), וְעוֹד כְּתִיב ״וְכָל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הַחִתִּי וְגוֹ׳״ (דה״ב ח:ז-ח) – שְׁנֵי פְסוּקִים, וְעוֹד כְּתִיב ״וּמִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה לַעֲבָדִים וְגוֹ׳״ (דה״ב ח:ט):
פסוק ג:לַמִּסְמְרִים לְדַלְתוֹת הַשְּׁעָרִים. נֶעגְ״ל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז:
פסוק ג:וְלַמְחַבְּרוֹת. הֵכִין דָּוִד הַבַּרְזֶל שֶׁמְּחַבְּרִין וּמַחֲזִיקִים הַדְּלָתוֹת וְהַשְּׁעָרִים בָּהֶם:
פסוק ד:וְהַצּוֹרִים. עִם חִירָם מֶלֶךְ צוֹר:
פסוק ה:נַעַר וָרָךְ. לְפִי שֶׁאֲפִילוּ בֶּן אַרְבָָָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה קָרוּי נַעַר, דִּכְתִיב: ״וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ וְגוֹ׳״ (שמות לג), שֶׁהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ לֹא מָלַךְ אַחֲרֵי מֹשֶׁה כִּי אִם עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה וְחַי מֵאָה וָעֵשֶׂר שָׁנָה, נִמְצָא בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב ״וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן נַעַר״, מֵאָז הָיָה בֶּן אַרְבָָָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לִכְתֹּב רָךְ, שֶׁלֹּא הָיָה כִּי אִם בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁמָּלַךְ:
פסוק ה:לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה. גָּדֵל מְאֹד, שֶׁהִגְבִּיהוֹ שְׁלֹמֹה עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים אַמָּה, כְּדִכְתִיב ״וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת וְגוֹ׳״ (מלכים א ו:ג):
