זה הוא בית ה' האלהים. ר"ל ששם יהיה נבנה בית המקדש וזה המזבח אשר בניתי יהיה מזבח לעולה לישראל:
פסוק ב:
ויאמר דוד לכנוס את הגרים וגו'. כבר התבאר בספר (שמואל ב כ״א:ה׳) כי שאול השמיד את הגבעונים מהתיצב בכל גבול ישראל והנה דוד השיבם והכין אותם לעשות מה שיצטרך לבנין בית המקדש והנה העמיד מהם חוצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים וכבר נזכר בספר מלכים כי שלמה שם מהם שבעים אלף נושא סבל ושבעים אלף חוצב בהר:
פסוק ג:
ובתל לרב. והכין גם כן דוד ברזל לרוב לעשות מסמרים לחבר בהם חלקי דלתות השערים קצתם עם קצתם ולמחברות לוחות הארזים אשר היה בבנין והכין עם זה נחשבת לרוב אין משקל:
פסוק ד:
ועצי ארזים. גם כן הכין לאין מספר כי הצידונים והצורים הביאו לדוד עצי ארזים לרוב כי הם הבקיאים יותר בזאת המלאכה כמו שזכר שלמה וממלכות חורם היו ומיער הלבנון אשר לו הביאו אלו העצים:
פסוק ה:
ויאמר דוד שלמה בני נעד ודך והבית אשר יש לבנות לה' ראוי שיהיה רב הגדולה כדי שיהיה לשם ולתפארת לכל הארצות ויתישרו כלם מפני זה לעבודת ה' יתברך ולזה הכין דוד לשלמה לפני מותו מה שראוי לזה הבנין:
פסוק ח:
כי דמים רבים שפכת ארצה לפני. ידמה שלא היה רצון ה' יתברך שיבנהו דוד להגלות לפניו שעתיד ליחרב ואולי יאמרו כי בעון דוד שהרג נפשות רבות מהגוים עשה ה' יתברך כן לבית הזה ולישראל:
פסוק י:
והוא יהיה לי לבן וגו'. ר"ל כי בהעוותו אוכיחנו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם כאשר ייסר איש את בנו וחסדי לא אסיר מעמו:
פסוק יב:
אך יתן לך ה' שכל ובינה ויצוך על ישראל. לשפטם משפט אמת וצוך גם כן לשמור תורת אלהיך ואז תצליח כמו שזכרתי לך ר"ל אם תשמור לעשות כל מצות התורה:
פסוק יד:
והנה בעניי הכינותי לבית ה' וגו'. ר"ל כי מעת עניי החלותי להכין זה לביתה ה':
פסוק טו:
ועמך לרוב עשי מלאכה חוצבים. הם הגרים שזכר ואולם החרשים לאבן ולעץ היו מישראל קצתם ומהצורים קצתם ומאנשי בכל כמו שנזכר בספר (מלכים א' ה' ל"ב):