אחריותו של דוד

בעת שדוד שוגה אין הוא בורח מהאחריות המוטלת עליו. הוא מבקש מה' שיעניש אותו בלבד ולא את אחרים.

דוגמה לדבר אנו מוצאים בסוף ימי דוד, בפרקנו. דוד נתן הוראה ליואב למנות את העם. יואב התנגד, אך דוד עמד על דעתו, ויואב נאלץ לפקוד את העם. מיד אחרי כן מכיר דוד בטעותו, ומבקש מחילה מה'. הקב"ה מציב בפני דוד שלוש אפשרויות: 

וַיָּ֥בֹא גָ֖ד אֶל־דָּוִ֑יד וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ כֹּֽה־אָמַ֥ר יְ-הוָ֖ה קַבֶּל־לָֽךְ׃
אִם־שָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים רָעָ֗ב וְאִם־שְׁלֹשָׁ֨ה חֳדָשִׁ֜ים נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֮ וְחֶ֣רֶב אוֹיְבֶ֣ךָ ׀ לְמַשֶּׂגֶת֒ וְאִם־שְׁלֹ֣שֶׁת יָ֠מִים חֶ֣רֶב יְ-הוָ֤ה וְדֶ֙בֶר֙ בָּאָ֔רֶץ וּמַלְאַ֣ךְ יְ-הוָ֔ה מַשְׁחִ֖ית בְּכָל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה רְאֵ֔ה מָֽה־אָשִׁ֥יב אֶת־שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃
(דברי הימים א כא יא-יב)

דוד בוחר באפשרות השלישית, אך משרואה הוא את המלאך המשחית, אומר: "הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ה֤וּא אֲשֶׁר־חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְ-הוָ֣ה אֱ-לֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּֽבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה׃"(דברי הימים א כא יז).