פסוק ג:על צלעו האחת. על במקף לא ביתיב:
פסוק ג:צלעו. בפשט לא בגלגל:
פסוק ח:כרוב אחד. כן הוא בספרים כ"י:
פסוק ח:קצוותו. קצותיו קרי וכן חבירו שבפ' פקודי תרוייהו כתיבין תרין ווי"ן באמצע תיבותא והם מן י"ג מלין דכתיבין תרין ווי"ן עפ"י המסורת וסימן נמסר במ"ג פרשת פקודי ושניהם חסרים יו"ד אחר התי"ו ועיין ג"כ מ"ש בריש פרשת תצוה:
פסוק ט:למעלה. העי"ן בשוא לבדו:
פסוק ט:סככים. הכ"ף בשוא לבדו כפי דרכנו:
פסוק ט:אל הכפרת. קדמא באל"ף:
פסוק ט:היו פני. כתב הרשב"א וזל"ש כתבת שיש בס"ת בין בפרשת תרומה בין בפרשת ויקהל יהיו פני הכרובים. ובמקצת ספרים כתוב בפרשת תרומה יהיו ובפרשת ויקהל היו כך כתוב בספרינו בפ' תרומה שהוא צואה כתוב יהיו ובפרשת ויקהל שהוא ענין העשייה כתוב היו:
פסוק טז:על השלחן. על במאריך ובמקף:
פסוק טז:ואת מנקיתיו. בס"ס האל"ף בצירי ובפשט לא במקף:
פסוק טז:ואת הקשות. במקף לא בקדמא:
פסוק טז:הקשות. בוא"ו א' לבד בכל ספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים וקדמא בה"א וכ"כ הרמ"ה ז"ל ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו דשולחן קדמאה מלא וא"ו ומלא יו"ד כתיב ואת הקשות דויקהל חד וא"ו כתיב וחסר וא"ו תניין ואת קשות הנסך דמדבר מלא וא"ו כתיב:
פסוק יט:שלשה גבעים משקדים. זה הראשון בלבד בגעיא בספרים כ"י ובדפוס ישן וכמ"ש בפ' תרומה:
פסוק יט:בקנה האחד. הבי"ת בפתח בקנה אחד הבי"ת בשוא ועיין הסי' שמסרתי בפ' תרומה:
פסוק כז:על שני. בלא מקף באמצע: