פסוק א:רש"י ד"ה ויעש בצלאל, לפי שנתן נפשו על המלאכה יותר משאר חכמים, נקראת על שמו. ע"כ. וראה דברי רש"י למעלה (לב, ה ד"ה חג לה' מחר) "...ראה (אהרן את) חור בן אחותו שהיה מוכיחם והרגוהו". ע"כ. חור זה, סבו של בצלאל, מסר נפשו על דבר שבקדושה, ומידת מסירות־נפש זו הושרשה גם בנכדו כשנתן נפשו על מלאכה זו שיש בה כפרה על העוון שסבו לא הצליח למנוע (חטא העגל). (פ' ויקהל־פקודי תשל"ז)
פסוק א:ועתה ראיתי דברי "דעת זקנים מבעלי התוספות" למעלה (לא, ב, ועוד יותר - לה, ל), שכתב: ...צדיק שנהרג על מעשה העגל, דהיינו חור, יבא בן בנו ויעשנו (את מלאכת המשכן), לפי שהמשכן כפרה על אותו מעשה. ע"כ. ברוך שכיוונתי לדעת גדולים. (פ' ויקהל־פקודי תשמ"ז)
פסוק א:ובאשר לגילו של בצלאל, אם אמנם נינה של מרים היה, ראה מה שכתבתי למעלה (לא, ב). (פ' תשא תש"ן)
פסוק ג:"...ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת" וגו'. לכאורה הו"ו הראשונה אינה נחוצה, והיא אף מטעה קצת (כאילו מדובר בשני זוגות טבעות נוספים). ואכן, למעלה (כה, כב) מעיר רש"י במפורש "והו"ו זו יתירה היא" וכו'. (פ' ויקהל־פקודי תשנ"ו)
פסוק ו:"ויעש כפרת זהב טהור" וגו'. לא כאן ולא למעלה (כה, יז) נוקב הפסוק בעוביה של הכפורת, וזה תמוה, שהרי לכאורה צריך עובי ניכר מאוד כדי לעשות ממנה את הכרובים. עמדתי על חסר זה באינפורמציה, כאשר ביקשתי מן הנכדים (ילדי שלום ורינה שי') לחשב, לְמה היה צריך גוש זהב גדול יותר, למנורה או לכפורת (שתיהן מעשה מקשה). רק אז התברר לי שכאן אין נתון מדויק באשר לכפורת, וכן חסרים נתונים לגבי המנורה. (פ' ויקהל־פקודי תשנ"ו) וראה מש"כ למעלה (כה, כ). וראה רש"י למעלה (כה, יז ד"ה אמתים וחצי ארכה) המציין (על־פי דברי חז"ל) שעובי הכפורת היה טפח.
פסוק יז:"ויעש את המנרה זהב טהור" וגו'. משום מה כאן אין כל רמז לקושי שבעשיית המנורה, אותו רש"י מציין למעלה (כה, לא ו־מ). (פ' ויקהל־פקודי תשס"ד)