והתערבו זרע הקודש

וּכְכַלּ֣וֹת אֵ֗לֶּה נִגְּשׁ֨וּ אֵלַ֤י הַשָּׂרִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא-נִבְדְּל֞וּ הָעָ֤ם יִשְׂרָאֵל֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם מֵעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הַפְּרִזִּ֣י הַיְבוּסִ֗י הָֽעַמֹּנִי֙ הַמֹּ֣אָבִ֔י הַמִּצְרִ֖י וְהָאֱמֹרִֽי:
כִּֽי-נָשְׂא֣וּ מִבְּנֹֽתֵיהֶ֗ם לָהֶם֙ וְלִבְנֵיהֶ֔ם וְהִתְעָֽרְבוּ֙ זֶ֣רַע הַקֹּ֔דֶשׁ בְּעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת וְיַ֧ד הַשָּׂרִ֣ים וְהַסְּגָנִ֗ים הָ֥יְתָ֛ה בַּמַּ֥עַל הַזֶּ֖ה רִאשׁוֹנָֽה:
וּכְשָׁמְעִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה קָרַ֥עְתִּי אֶת־בִּגְדִ֖י וּמְעִילִ֑י וָאֶמְרְטָ֞ה מִשְּׂעַ֤ר רֹאשִׁי֙ וּזְקָנִ֔י וָאֵשְׁבָ֖ה מְשׁוֹמֵֽם׃
...חָרֵד֙ בְּדִבְרֵ֣י אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ל מַ֣עַל הַגּוֹלָ֑ה...
(עזרא ע ט א-ד)

פסוקים אלו מדברים על בעיה קשה שהייתה בזמן עזרא, והשרים סיפרו לו אודותיה – נישואי תערובת בין יהודים לגויים. מוכח מהכתוב שהם לא באו מבבל עם נשים גויות, שהרי מופיעים כאן רק העמים השוכנים בארץ ישראל, ולא מוזכרות נשים פרסיות, מדיות או בבליות.

"וּכְשָׁמְעִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה... מַ֣עַל הַגּוֹלָ֑ה" –הבעיה לא הייתה קיימת בקבוצה שבאה עם עזרא, אלא רק בקרב "הַגּוֹלָ֑ה" – שזה השם של הקבוצה הראשונה שבאה עם זרובבל. אם כן עזרא באמת לא ידע מנישואי תערובת אלה.

"מֵעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם" - הכוונה שהתחתנו איתם ללא גיור [רלב"ג].

לֹא עֲזָבָנוּ אֱ-לֹהֵינוּ – גלו לבבל שכינה עמהם

כִּֽי-עֲבָדִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וּבְעַבְדֻתֵ֔נוּ לֹ֥א עֲזָבָ֖נוּ אֱ-לֹהֵ֑ינוּ וַֽיַּט-עָלֵ֣ינוּ חֶ֡סֶד לִפְנֵי֩ מַלְכֵ֨י פָרַ֜ס לָֽתֶת-לָ֣נוּ מִֽחְיָ֗ה לְרוֹמֵ֞ם אֶת-בֵּ֤ית אֱ-לֹהֵ֙ינוּ֙ וּלְהַעֲמִ֣יד אֶת-חָרְבֹתָ֔יו וְלָֽתֶת-לָ֣נוּ גָדֵ֔ר בִּֽיהוּדָ֖ה וּבִירוּשָׁלִָֽם:
(עזרא ע ט ט)

בפסוק זה יש הבטחה שכל מקום שגלו – שכינה עמהם, כמו שה' הבטיח ליעקב אבינו בחלום של סולם יעקב (רבינו בחיי בראשית כח).

עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים

וְעַתָּ֛ה מַה-נֹּאמַ֥ר אֱ-לֹהֵ֖ינוּ אַֽחֲרֵי-זֹ֑את כִּ֥י עָזַ֖בְנוּ מִצְוֹתֶֽיךָ: אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֗יתָ בְּיַ֨ד עֲבָדֶ֣יךָ הַנְּבִיאִים֮ לֵאמֹר֒...:
(עזרא ע ט י-יא)

"מִצְוֹתֶֽיךָ" - הכוונה למצווה בתורה, שלא להתחתן לשבעת עמי ארץ כנען. ו"עֲבָדֶ֣יךָ הַנְּבִיאִים֮" - הכוונה למשה ולדבריו שנאמרו בספר דברים, שנקרא על שמו; והכוונה גם ליהושע בן-נון, שנקרא אף הוא עבד ה' (יהושע כד כט).

וְלֹא־תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם

וְ֠עַתָּה בְּֽנוֹתֵיכֶ֞ם אַל־תִּתְּנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֗ם וּבְנֹֽתֵיהֶם֙ אַל־תִּשְׂא֣וּ לִבְנֵיכֶ֔ם וְלֹֽא־תִדְרְשׁ֧וּ שְׁלֹמָ֛ם וְטוֹבָתָ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם לְמַ֣עַן תֶּחֶזְק֗וּ וַאֲכַלְתֶּם֙ אֶת־ט֣וּב הָאָ֔רֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם לִבְנֵיכֶ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃
(עזרא ע ט יב)

למדנו בתחילת הפרק שהחולשה בעם לשאת נשים גויות הקיפה את כל סוגי הגויים (הקרובים). לכן אפשר להסיק (אור שמח הלכות מלכים פרק ו') שגם כאן, כשמצווה לא לדרוש שלומים וטובתם, מדבר על שבעת עמי כנען ולאו דווקא על עמון ומואב שהצטווינו בפירוש בתורה לא לדרוש שלומם וטובותם (בניגוד לדברי הרלב"ג כאן).