פסוק א:ארתחששתא - אמרו חכמינו ז"ל: כי כל המלכים נקראים כן בלשון פרסיים, וזה ארתחששתא הוא דריוש.
פסוק ו:והוא סופר מהיר - תרגום מגיד ומספר במספר במהירות.
פסוק ו:כיד ה' - כח ותוקף.
פסוק ז:ויעלו, ומן הכהנים והלוים - ואחרי כן יספר סבת הלוים איך עלו.
פסוק ט:יסוד - שם דבר סמוך והמוכרת יסוד חבוש בטמון, או הוא במשקל זבול.
פסוק ט:המעלה - שם דבר על משקל מקנה משרה וכן הפירוש הוא עזרא היה עצת העולים לירושלם והטעם: הוא יעצם לעלות באחד בניסן ובא באחד באב.
פסוק ט:ומלת יסד – כמו נוסדו שטעמו נועצו.
פסוק יב:ארתחשסתא מלך מלכיא - עתה יספר כי המלך שלח אגרות שתים: אחת לכל מתנדב לעלות. ואחת לכל גזבריא לתת צרכם.
פסוק יב:גמיר - מפורש לשני ענינים: הראשון: להיות גמיר כתרגום כליל תכלת והוא רמז לכל ישראל המתנדבים לעלות ולמ"ד לעזרא משרת תחת שלש וכן הפירוש לעזרא ולגמור.
פסוק יב:ולכענת – שלח להודיעם טעמו ביד עזרא.
פסוק יב:פירוש אחר: גמיר - תואר השם מענין גמרא גמור וזה רמז לעזרא.
פסוק יב:ספר דתא - שהוא גמיר ויודע דעת אלהיו, ויהיה למ"ד לעזרא במקום שתים.
פסוק יב:וכענת - שם כולל אומות עבר הנהר.
פסוק יג:מני שים טעם - היא מאגרת לעזרא ולישראל המתנדבים.
פסוק יד:שליח - תהיה שלוח.
פסוק יד:לבקרה - לחקור על היהודים ועל ירושלים.
פסוק יד:בדת אלהך - בעבור דת אלהיך אשר בידך שלחתיך.
פסוק יז:תקנאי - מן: קניתי אתכם.
פסוק יז:דכרין - תרגום אלים.
פסוק כא:גזבריא - הפקידים על האוצרות.
פסוק כג:אדרזדא - כטעם מהירות בדרך סברא, כי אין לו דומה.
פסוק כד:מנדה בלו והלך - מפורשים.
פסוק כו:הן לשרושו - להיות נעקר משרשו והטעם מגורש מנחלתו. וחכמינו ז"ל אמרו: מאי לשרושי הרדפה.
פסוק כז:ברוך, ולכל שרי - הפירוש: ולפני כל שרי.