מדוע לא עלה עזרא בעליית זרובבל?
הקדמה
אמנם שֵם הספר הוא "עזרא", אבל עזרא נזכר לראשונה רק בפרקנו, פרק ז'!
כך נאמר בתחילת הפרק:
א. ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס, עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה.
ב. בן שלום בן צדוק בן אחיטוב.
ג. בן אמריה בן עזריה בן מריות.
ד. בן זרחיה בן עזי בן בקי.
ה. בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש.
ו. הוא עזרא עלה מבבל, והוא סֹפר מהיר בתורת משה, אשר נתן ד' אלקי ישראל ויתן לו המלך כיד ד' אלקיו עליו כל בקשתו.
ז. ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך.
ח. ויבֹא ירושלם בחדש החמישי, היא שנת השביעית למלך.
נשאלת השאלה: מדוע לא עלה עזרא כבר בעליית זרובבל?
שאלה זו שאל רש"י בהסבר הגמרא במסכת מגילה (דף טז ע"ב): "יש לך לתמוה: למה לא עלה עזרא עם זרובבל, בימי כורש, עד השנה השביעית לדריוש האחרון, לאחר שנבנה הבית, כמו שכתוב בעזרא: 'ויבֹא ירושלם בחדש החמישי, היא שנת השביעית למלך' (עזרא ז, ח)"?
א. תשובת הגמרא והמדרש
אמרה על כך הגמרא במסכת מגילה (דף טז ע"ב): "גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש, שכל זמן שברוך בן נריה קיים - לא הניחו עזרא ועלה".
וכן אמר המדרש רבה בשיר השירים (ה, ה): "עזרא וסיעתו וחבורתו לא עלו באותה שעה. ולמה לא עלה באותה שעה עזרא? שהיה צריך לברר תלמודו לפני ברוך בן נריה".
יש לשאול על תשובת הגמרא: מדוע לא עלה גם ברוך בן נריה לארץ ישראל?
שאלה זו שאל המדרש שם: "ויעלה ברוך בן נריה"!
וענה: "אלא אמרי: ברוך בן נריה אדם גדול וישיש היה, ואפילו בגלקטיקא [בעגלה] לא היה יכול להטען".
ב. תשובה נוספת של המדרש
במדרש מופיעה תשובה נוספת, לא מצד עזרא, אלא מצד ההשגחה האלקית:
אמר ריש לקיש: מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה. שאילו עלה עזרא באותה שעה, היה לשטן לקטרג ולומר: מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה, מלשמש יהושע בן יהוצדק כהן גדול. ויהושע בן יהוצדק היה כהן גדול בן כהן גדול, אבל עזרא על ידי שהיה אדם צדיק, לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו. אמר רבי סימון: קשה היא שלשלת יוחסין לפני הקדוש ברוך הוא להעקר ממקומה.
מה פירוש המדרש?
1. הסבר ה"מתנות כהונה"
פירש ה"מתנות כהונה": "מקודש הבית - כלומר: אשרי, וטובה, וקדושה היתה זאת אל הבית, שלא עלה עזרא באותה שעה.
שאילו עלה עזרא באותה שעה - לא היה ראוי שישמש יהושע כהן גדול באותה שעה כמו עזרא.
קשה היא שלשלת יוחסין לפני הקדוש ברוך הוא להעקר ממקומה - שאף על פי שהיה עזרא יותר ראוי לכהונה גדולה מיהושע, היתה נסבה מד' שלא יעלה עזרא, כדי שלא יעקר יהושע כהן גדול ממקומו".
2. שאלות "אם הבנים שמחה" על המדרש
בספר "אם הבנים שמחה" (פ"ב סעיף יד) הביא את דברי המדרש וה"מתנות כהונה", ושאל עליהם שתי שאלות:
לכאורה קשה להבין... דמה טובה וקדושה היתה לבית בשביל זה? הלא אדרבא, אם היה משמש בו אדם גדול וצדיק יותר מיהושע בן יהוצדק היתה לו קדושה עודפת!
ועוד יותר קשה במה דאמר המדרש דאילו עלה עזרא היה השטן מקטרג לשום משרת העבודה ביד אדם צדיק וגדול מיהושע. הלא לא זו הדרך של השטן להדר אחר שלימות העבודה! אדרבא, מידתו היא לקלקל ולהשחית את עבודת ד'!.
3. הסבר "אם הבנים שמחה" למדרש
ענה "אם הבנים שמחה" על שאלותיו:
אבל נראה דהכוונה היה בזה דאלמלא עלה עזרא באותה שעה, היה השטן יכול... לעורר מחלוקת ופירוד לבבות, הגורם לסילוק השכינה מישראל ומבית ד'. שהיה מעמיד אנשים שיאמרו שהכהונה הגדולה שייכת לעזרא, מפני שהוא צדיק יותר, ואין ראוי לכהן גדול חוץ ממנו. ואחרים היו אומרים שהכהונה הגדולה שייכת ליהושע, מפני שהוא כהן גדול בן כהן גדול. והיה נעשה בזה חילוקי דעות ופירוד לבבות, והיתה השכינה מסתלקת מהבית. על כן מנע הקב"ה עליית עזרא, כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לקטרג. ושפיר אמר המדרש: 'מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה', ופירש ה'מתנות כהונה' ש'אשרי, וטובה, וקדושה היתה זאת אל הבית שלא עלה עזרא באותה שעה'.
נמצאנו למדים שעזרא, מצד עצמו, לא עלה מפני שרצה ללמוד תורה מפי ברוך בן נריה, וגדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש. אבל מצד ד' היתה סיבה אחרת: כדי שלא תהיה מחלוקת מי יהיה הכהן הגדול.
יהי רצון שנעסוק בתורה, ונהיה באחדות, ונזכה לראות בבנין בית המקדש ובעבודת הכהן הגדול.