שמות החודשים בספר עזרא

וַיָּבֹ֥א יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י הִ֛יא שְׁנַ֥ת הַשְּׁבִיעִ֖ית לַמֶּֽלֶךְ: כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל-יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כְּיַד-אֱלֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו:
(עזרא ע ז ח-ט)

החודשים בחלק הראשון של הספר – ממוספרים

בפסוקים אלו מופיעים תאריכים ללא ציון שם החודש, אלא רק מִסְפָּרוֹ: "הַחֲמִישִׁ֑י", "הָרִאשׁ֔וֹן"; וכן במקומות נוספים בחלקו הראשון של הספר: "וַֽנִּסְעָ֞ה מִנְּהַ֣ר אַֽהֲוָ֗א בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן..."(עזרא ע ח לא), "וַיִּקָּבְצ֣וּ כָל-אַנְשֵֽׁי-יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן יְרוּשָׁלִַ֜ם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ..."(עזרא ע י ט), "וַיַּֽעֲשׂוּ-כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽר: וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן:"(עזרא ע י טז-יז).

החודשים בחלק השני של הספר – עם שם

לעומת זאת בחלקו השני של הספר אנו כן מוצאים שמות לחודשים: "דִּבְרֵ֥י נְחֶמְיָ֖ה בֶּן-חֲכַלְיָ֑ה וַיְהִ֤י בְחֹֽדֶשׁ-כִּסְלֵיו֙ שְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה:"(עזרא נ א א), "וַיְהִ֣י בְּחֹ֣דֶשׁ נִיסָ֗ן שְׁנַ֥ת עֶשְׂרִ֛ים לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ..."(עזרא נ ב א), "וַתִּשְׁלַם֙ הַֽחוֹמָ֔ה בְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה לֶאֱל֑וּל לַחֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנַ֖יִם יֽוֹם:"(עזרא נ ו טו).

הסבר הרמב"ן על מניין החודשים לפני ואחרי הגאולה

כתב הרמב"ן (שמות יב ב) שעד גאולת בית שני היו סופרים את החודשים למניין החודש שבו יצאנו ממצרים, להדגיש שהוא החודש הראשון, וכל שאר החדשים הם זכר לזה, כך שכאשר מזכירים כל חודש – שני, שלישי וכו' – נזכרים שאנו מונים לגאולה ממצרים. אולם לאחר גאולת בית שני רצו להזכיר שנגאלו מפרס, לכן נתנו שמות בבליים ופרסיים לחודשים.

הסיבה לכינוי החודשים בשמות בחלק השני של הספר – התקדמות הגאולה

לפי זה יש לומר, שבחלק הראשון של הספר עזרא עדיין מונים רק לחודש הראשון של יציאת מצרים ולא מופיעים שמות לחודשים משום שטרם נחשבו גאולים; רק בחלק השני יש השלמה לגאולה מפרס, ולכן חידשו את מניין החודשים לפי השמות שעלו מבבל ופרס [ואולי נשלמה הגאולה כאשר בנו את חומת העיר ואז נחשבו לגאולים, שעל סיום בנייתה וחנוכתה מסופר בפרקים האחרונים של הספר].

יוצא דופן בחלק הראשון

מצאנו בחלק הראשון מקרה אחד יוצא דופן, שבניגוד לכלל שהחודשים מופיעים ללא ציון שמם, חודש זה מופיע בשמו: "וְשֵׁיצִיא֙ בַּיְתָ֣ה דְנָ֔ה עַ֛ד י֥וֹם תְּלָתָ֖ה לִירַ֣ח אֲדָ֑ר דִּי-הִ֣יא שְׁנַת-שֵׁ֔ת לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּֽא: [ונשלם בית זה עד יום שלישי לירח אדר בשנת שש למלכות דריוש המלך]" (עזרא ע ו טו). נראה שהסיבה לכך היא שהמעשה של ימי מרדכי ואסתר היה בתקופה של שמונה-עשרה השנים של הפסקת בניית המקדש; ומכיוון שפסוק זה מדבר על סיום בניית המקדש, שאירע לאחר הנס של פורים, אז החודש של הנס ושל החג כבר התפרסם בקרב היהודים בשמו "אֲדָ֑ר", ולכן אף בחלק הראשון של הספר מופיע בשמו הפרסי.

עוד יש לומר שהחודש נזכר בשמו מכיוון שכל הפרק בארמית. (א.ל.)

יוצאי דופן בחלק השני

מצאנו בחלק השני הזכרת חודש ללא ציון שמו: "...וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם:"(עזרא נ ז עב), "וַיָּבִ֣יא עֶזְרָ֣א הַ֠כֹּהֵן... בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי:"(עזרא נ ח ב).

יש ליישב על פי דברי המלבי"ם, שהביא דעת האומרים שהאירוע שמדובר עליו בפסוקים אלו התרחש בימי עזרא, לכן לא מוזכר החודש בשמו.