לפרק ו'

חיזוק לבנייה - בזכות נסיון ההקפאה

נִדְבָּכִ֞ין דִּי-אֶ֤בֶן גְּלָל֙ תְּלָתָ֔א וְנִדְבָּ֖ךְ דִּי-אָ֣ע חֲדַ֑ת וְנִ֨פְקְתָ֔א מִן-בֵּ֥ית מַלְכָּ֖א תִּתְיְהִֽב:
[טורי אבן גלל שלשה וטור עץ אחד וההוצאה מבית המלך תנתן:]
(עזרא ע ו ד)

בפסוק מדובר על קירות אבן-שיש שימומנו מאוצר מלך פרס. כשהתחילה הבנייה נמנו בתוך האספקה לצורך הבנייה רק עצים: "וַיִּ֨תְּנוּ-כֶ֔סֶף לַחֹצְבִ֖ים וְלֶחָרָשִׁ֑ים וּמַאֲכָ֨ל וּמִשְׁתֶּ֜ה וָשֶׁ֗מֶן לַצִּֽדֹנִים֙ וְלַצֹּרִ֔ים לְהָבִיא֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֤ים מִן-הַלְּבָנוֹן֙ אֶל-יָ֣ם יָפ֔וֹא כְּרִשְׁי֛וֹן כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ-פָּרַ֖ס עֲלֵיהֶֽם:"(עזרא ע ג ז). אחרי ההלשנה נמצא מסמך שהמלך מממן להם גם קירות אבן – כמו במקדש שלמה. ההלשנה גרמה להם טובה – שיינתנו להם גם אבנים.

חֲנֻכַּת בֵּית-אֱ-לָהָא בְּחֶדְוָה

וַעֲבַ֣דוּ בְנֵֽי-יִ֠שְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּ֨א וְלֵוָיֵ֜א וּשְׁאָ֣ר בְּנֵי-גָלוּתָ֗א חֲנֻכַּ֛ת בֵּית-אֱ-לָהָ֥א דְנָ֖ה בְּחֶדְוָֽה:
[ויעשו בני ישראל הכהנים והלוים ושאר בני הגלות חֲנֻכַּ֛ת בית הא-להים הזה בשמחה:]
(עזרא ע ו טז)

בחנוכת המקדש הייתה שמחה מאופקת, שהרי "חדוה" היא שמחה מועטת, כמו שנאמר אצל יתרו חותן משה: "וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל-הַטּוֹבָ֔ה" [ובאמת מבואר שחנוכת הבית הייתה מהולה בעצב]. לעומת זאת בחנוכת החומה שהייתה כמה שנים לאחר מכן, ועליה נלמד בהמשך הספר, כתוב שהייתה בשמחה גדולה: "...וַיִּשְׂמָ֗חוּ כִּ֤י הָאֱ-לֹהִים֙ שִׂמְּחָם֙ שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֔ה..."(עזרא נ יב מג).

כִּכְתָ֖ב סְפַ֥ר מֹשֶֽׁה

וַהֲקִ֨ימוּ כָהֲנַיָּ֜א בִּפְלֻגָּתְה֗וֹן וְלֵוָיֵא֙ בְּמַחְלְקָ֣תְה֔וֹן עַל-עֲבִידַ֥ת אֱ-לָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם כִּכְתָ֖ב סְפַ֥ר מֹשֶֽׁה:
[ויקימו הכהנים במשמרותם והלוים במחלקותם על עבודת הא-להים אשר בירושלים ככתוב בספר משה:]
(עזרא ע ו יח)

כתב ר' מאיר שמחה הכהן (משך חכמה ראה) ש"סְפַ֥ר מֹשֶֽׁה" הוא ספר דברים, ואכן עניין החלוקה למשמרות מופיעה בספר דברים (יח).