פסוק ב:באחמתא - יש אומרים: שהוא מן חמת מים, או הוא שם כלי, יגנזו בו כתבי הזכרונות.
פסוק ב:בבירתא - הוא ארמון תרגום בארמנותינו בברניתנא.
פסוק ג:ואושוהי מסובלין - כענין אבן גלל והפירוש יסודותיו סובלים באבני סבל.
פסוק ג:רומיה אמין שתין - יותר גבוה מבנין שלמה ראשון, כי גבהו היה שלשים אמה קומתו.
פסוק ג:וכן פתיה אמין שתין – להיות הגובה והרחב שוה והאורך לא זכר, כי היה כמדה הראשונה.
פסוק ד:נדבכין - פירש טירות ותרגום מתחת לטירות מלרע לנדבכיא וזה דומה לבנין ראשון, כאמרו שלשה טורי גזית וטור כרותות ארזים.
פסוק ה:ואף, יהתיבון - ישיבון המשיבין.
פסוק ה:ויהך - וילך כל כלי להיכלא והמלה מיוחדת מן הרבים, כדרך כי יתן מים.
פסוק ה:ותחת - כנגד ששבצר ידבר באגרת והטעם ותורד או תנוח אתה ששבצר בבית אלהא, למ"ד לעבידת עומד במקום שנים, וכן הוא לפחת יהודאי.
פסוק ח:אילך - כמו אלין והם שתי לשונות, זה אומר בכה וזה אומר בכה.
פסוק ט:ומה חשחן - מה שצריכין וכן חשחות צורך.
פסוק יא:יתנסח - יהרס כמו יסח ה' יהרוס, וכן משמרת הבית מסח שצוה שישמרו משמרת הבית מקום ההרס, שלא יכנס אדם משם.
פסוק יא:וזקיף - רמז לקירות ולעמודים העומדים וחבירו זוקף כפופים וטעמו נושא, או מעמיד וכן תרגום וישא עיניו ופירושו והעומד יהרס על העץ.
פסוק יא:נולו - מטונף כענין וישימוה למוצאות. ובלשון חכמינו ז"ל: מנולתא.
פסוק יג:כנמא אספרנא - כבר פירשנום.
פסוק יד:ודריוש - הוא הזקן המדי וארתחששתא הוא אחשורוש למלכות דריוש הוא בן אחשורוש.
פסוק יח:בפלוגתהון - במחלקת הון.
פסוק כא:וכל הנבדל - הם הגרים שנבדלו מטומאת גויי הארץ והתחברו אליהם לדרוש ה' כמותם, או הנבדל מישראל שנבדל מטומאת גויי הארצות.
פסוק כב:ויעשו, מלך אשור - הוא ארתחששתא והזכיר אשור ולא פרס, כי מלכי אשור החריבו ארץ ישראל ועתה הסב לבו ממחשבתו הרעה לטובה וזה טעם לחזק ידיהם.