לפרק ג'

וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּעָרִ֑ים וַיֵּאָסְפ֥וּ הָעָ֛ם כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד אֶל-יְרוּשָׁלִָֽם:
(עזרא ע ג א)

עולים לרגל בראש השנה?

הסיבה לכך שנאספו לירושלים, אף על פי שאין חובת עלייה לרגל בראש-השנה [וייתכן שגם בסוכות אין חובה כאשר בית-המקדש חרב] יש לומר על פי דברי הרמב"ן (ויקרא כג ב) שמבאר את כינוי הימים הטובים בתורה כ"מקרא קודש" – שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו, כי מצוה על כל ישראל להיקבץ בבית הא-להים ביום מועד לקדש היום בתפילה והלל לא-ל בכסות נקייה ולעשות אותו יום משתה, כמו שנאמר בנחמיה על ראש השנה: "...לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים..." (עזרא נ ח י).

בניין מזבח בעקבות תום הגלות

וַיָּקָם֩ יֵשׁ֨וּעַ בֶּן-יֽוֹצָדָ֜ק וְאֶחָ֣יו הַכֹּהֲנִ֗ים וּזְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְאֶחָ֔יו וַיִּבְנ֕וּ אֶת-מִזְבַּ֖ח אֱ-לֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְהַעֲל֤וֹת עָלָיו֙ עֹל֔וֹת כַּכָּת֕וּב בְּתוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֥ה אִישׁ-הָאֱ-לֹהִֽים:
(עזרא ע ג ב)

בפרק הקודם כתבנו על פי המלבי"ם שעבור עולי הגולה היה זה תום שבעים שנה של הגלות שחזה ירמיה. אפשר לומר שמשום כך כעת בונים העולים מזבח.

בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם - וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת

וַיָּכִ֤ינוּ הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ עַל-מְכ֣וֹנֹתָ֔יו כִּ֚י בְּאֵימָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם מֵעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת (ויעל) וַיַּעֲל֨וּ עָלָ֤יו עֹלוֹת֙ לה' עֹל֖וֹת לַבֹּ֥קֶר וְלָעָֽרֶב:
(עזרא ע ג ג)

מודגש שהזדרזו להקים מזבח כדי להקריב עליו את קרבן התמיד. ביאור הדבר הוא, על פי מה שכתב הנצי"ב (העמק דבר במדבר כח ב) שבארץ ישראל עיקר פרנסתנו תלויה בקרבן התמיד, ולכן העולים בתחילה עשו לפחות מזבח – כדי להקריב עליו את קרבנות התמיד לצורך קיומם ופרנסתם בארץ. אולי זו גם כוונת האבן-עזרא שהכינו את המזבח "בְּאֵימָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם מֵעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת" - שהכינו אותו לא-ל שיעזרם.

הַכֹּהֲנִ֗ים וּזְרֻבָּבֶ֤ל לעומת זְרֻבָּבֶ֣ל וּשְׁאָ֥ר הַכֹּהֲנִ֣ים

וַיָּקָם֩ יֵשׁ֨וּעַ בֶּן-יֽוֹצָדָ֜ק וְאֶחָ֣יו הַכֹּהֲנִ֗ים וּזְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְאֶחָ֔יו וַיִּבְנ֕וּ אֶת-מִזְבַּ֖ח אֱ-לֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל... מִיּ֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י הֵחֵ֕לּוּ לְהַעֲל֥וֹת עֹל֖וֹת לה' וְהֵיכַ֥ל ה' לֹ֥א יֻסָּֽד:... וּבַשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְבוֹאָ֞ם אֶל-בֵּ֤ית הָֽאֱ-לֹהִים֙ לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם בַּחֹ֖דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י הֵחֵ֡לּוּ זְרֻבָּבֶ֣ל בֶּן-שְׁ֠אַלְתִּיאֵל וְיֵשׁ֨וּעַ בֶּן-יֽוֹצָדָ֜ק וּשְׁאָ֥ר אֲחֵיהֶ֣ם הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֗ם וְכָל-הַבָּאִים֙ מֵהַשְּׁבִ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם וַיַּעֲמִ֣ידוּ אֶת-הַלְוִיִּ֗ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְנַצֵּ֖חַ עַל-מְלֶ֥אכֶת בֵּית-ה':
(עזרא ע ג ב-ח)

יש להבין למה בבניין המזבח הכהנים מופיעים בתחילה ורק לאחר מכן מופיע זרובבל: "...יֵשׁ֨וּעַ בֶּן-יֽוֹצָדָ֜ק וְאֶחָ֣יו הַכֹּהֲנִ֗ים וּזְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְאֶחָ֔יו וַיִּבְנ֕וּ אֶת-מִזְבַּ֖ח...", ואילו בבניין המקדש זרובבל מופיע תחילה, "...הֵחֵ֡לּוּ זְרֻבָּבֶ֣ל בֶּן-שְׁ֠אַלְתִּיאֵל וְיֵשׁ֨וּעַ בֶּן-יֽוֹצָדָ֜ק וּשְׁאָ֥ר אֲחֵיהֶ֣ם הַכֹּהֲנִ֣ים... לְנַצֵּ֖חַ עַל-מְלֶ֥אכֶת בֵּית-ה':"? כתב הרב קמינצקי (אמת ליעקב סנהדרין) שבניין בית המקדש מוטל על המלך, ולכן בעניין בנייתו שבפסוק ח' זרובבל הוא העיקרי ומופיע ראשון [שזרובבל היה בחינת המלך], אך המזבח הוא אחד מכלי המקדש וחובת בנייתו ועבודתו מוטלת על הכהנים, ולכן בפסוק ב' המדבר על המזבח - מופיעים יהושע הכהן הגדול והכהנים ראשונה, כי הם העיקריים בעניין זה.

מזבח אפילו בלי מקדש

"וַיִּבְנ֕וּ אֶת-מִזְבַּ֖ח אֱ-לֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל... וְהֵיכַ֥ל ה' לֹ֥א יֻסָּֽד" - מבואר כאן שבנו רק את המזבח בלי לבנות את בית-המקדש, וזה על פי ההלכה שמקריבים קרבנות אף על פי שאין בית בנוי (מגילה י.).

לפחות קרבן תמיד

עוד מפורש בפסוקים ג'-ו' שהקריבו עליו רק עולות תמיד ומוספי-החג; וזה לא כרמב"ם (משנה תורה הל' בית הבחירה פ"ב ה"ב) שפסק שמקריבים את כל הקרבנות ואף על פי שאין בית. ונראה להסביר על פי הנצי"ב שהבאנו לעיל, שקרבן התמיד מאוד חשוב, לכן הזדרזו לפחות להקריב את קרבנות התמיד.

בניית המזבח דוחה יום טוב

וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּעָרִ֑ים וַיֵּאָסְפ֥וּ הָעָ֛ם כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד אֶל־יְרוּשָׁלִָֽם׃
מִיּ֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י הֵחֵ֕לּוּ לְהַעֲל֥וֹת עֹל֖וֹת לַי-הוָ֑ה וְהֵיכַ֥ל יְ-הוָ֖ה לֹ֥א יֻסָּֽד׃
(עזרא ג א,ו)

לפי הפשט נראה שמדובר בראש השנה, אם כן איך יכלו לבנות את המזבח? הרי אסור לבנות ביום טוב.

ונראה להביא מכאן ראיה לדעת הסוברים שבניין המזבח דוחה יום טוב [המתירים: שו"ת מהרי"א חלק א' סימן פח; ר' יוסף שאול נתנזון (מובא במשנה שכיר לר' טייכטל מועדים נס חנוכה)].

[טעם ההיתר נראה, משום שהמלאכה של חידוש קרבנות התמיד חשובה מאוד, וכמו שכתבנו למעלה על פי הנצי"ב ואבן עזרא.]

וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים... מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹֽצְרוֹת

וּבַשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְבוֹאָ֞ם אֶל-בֵּ֤ית הָֽאֱ-לֹהִים֙ לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם בַּחֹ֖דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י הֵחֵ֡לּוּ זְרֻבָּבֶ֣ל בֶּן-שְׁ֠אַלְתִּיאֵל וְיֵשׁ֨וּעַ בֶּן-יֽוֹצָדָ֜ק וּשְׁאָ֥ר אֲחֵיהֶ֣ם הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֗ם וְכָל-הַבָּאִים֙ מֵהַשְּׁבִ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם וַיַּעֲמִ֣ידוּ אֶת-הַלְוִיִּ֗ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְנַצֵּ֖חַ עַל-מְלֶ֥אכֶת בֵּית-ה':

וַיַּעֲמֹ֣ד יֵשׁ֡וּעַ בָּנָ֣יו וְ֠אֶחָיו קַדְמִיאֵ֨ל וּבָנָ֤יו בְּנֵֽי-יְהוּדָה֙ כְּאֶחָ֔ד לְנַצֵּ֛חַ עַל-עֹשֵׂ֥ה הַמְּלָאכָ֖ה בְּבֵ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים בְּנֵי֙ חֵֽנָדָ֔ד בְּנֵיהֶ֥ם וַאֲחֵיהֶ֖ם הַלְוִיִּֽם:
וְיִסְּד֥וּ הַבֹּנִ֖ים אֶת-הֵיכַ֣ל ה' וַיַּעֲמִידוּ֩ הַכֹּהֲנִ֨ים מְלֻבָּשִׁ֜ים בַּחֲצֹֽצְר֗וֹת וְהַלְוִיִּ֤ם בְּנֵֽי-אָסָף֙ בַּֽמְצִלְתַּ֔יִם לְהַלֵּל֙ אֶת-ה' עַל-יְדֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ-יִשְׂרָאֵֽל:
(עזרא ע ג ח-י)

בפסוקים אלו מדובר על הנחת אבן היסוד לבית-המקדש בלבד, ולא על גמר הבניין, שקרה רק בהמשך (עזרא ע ו טז).

"וַיַּעֲמִידוּ֩ הַכֹּהֲנִ֨ים מְלֻבָּשִׁ֜ים בַּחֲצֹֽצְר֗וֹת": "מְלֻבָּשִׁ֜ים" – הכוונה מלובשים בבגדי כהונה (אבן-עזרא, רלב"ג). מה שהכהנים השתמשו כאן בחצוצרות, כותב המשך חכמה (פרשת בהעלותך), שזה משום שבחנוכת הבית יש חצוצרות; וזה פלא, שהרי מדובר רק על הנחת אבן הפינה ולא על החנוכה! אמנם הרלב"ג כתב שהשימוש כאן בחצוצרות כלול בדברי התורה "וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם... וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת"(במדבר י י) וכאן היה יום שמחה [וכן כתב בספר "דבר יהושע"].