פסוק ב:ויבנו את מזבח אלהי ישראל וגו'. למדנו מזה שמקריבין על המזבח אע"פ שאין בית כי כבר אמר אחר זה (לקמן ז') והיכל ה' לא יוסד גם למדנו מזה שאר הדברים הדומים לזה והוא שאוכלים קדשי קדשים לפנים מן הקלעים אע"פ שאין קלעים ; (ד) ועולת יום ביום במספר וגו'. ר"ל כל העולות שהיו מקריבין יום ביום בחג הסכות:
פסוק ז:ויתנו כסף לחוצבים ולחרשים. ר"ל לחצוב האבנים ולפסלם ולכרות העצים ולתקנם:
פסוק ז:לצדונים ולצורים. כי הם היו היותר בקיאים בזאת המלאכה כמו שנזכר בדברי שלמה:
פסוק ז:כרשיון כורש. ר"ל ברשות כורש:
פסוק ח:ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ה' ר"ל להתחזק על המלאכה כי היו יראים מעמי הארצות שישביתו מלאכתם ולזה העמידו שם את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה גם שמו שם מנצחים על עושי המלאכה למהר המלאכה ולהתחזק עליה. והנה זכר שאחר שיסדו הבונים את היכל ה' העמידו הכהנים מלובשים בגדי כהונה בחצוצרות כי היה זה יום שמחתם והעמידו הלוים בני אסף עם מצלתים צנבא"ש בלע"ז, להלל את ה' על ידי שירי דוד מלך ישראל והלוים היו עונים בהלל ובנתינת הודאה לה' כי טוב כי לעולם חסדו והוא מזמור אחד מס' תהלים. והנה מרוב השמחה הריעו כל העם תרועה גדולה להלל ה' ית' אשר עזרם על בנית יסוד בית ה':
פסוק יב:ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול. ידמה שהיסוד הזה לא היה נעשה מאבנים גדולות כל כך כמו שהיה בבנין שלמה שהיו בשעור עשר אמות או שמנה אמות וזה כי לולא זה הנה לא היה הבדל בין יסוד זה הבית ליסוד הבית הראשון כי שיעור ההיכל היה מסכים לשיעורו הראשון: