האם הכלים של בית המקדש עלו בעקבות הצהרת כורש?
הקדמה
ספר עזרא פותח בהצהרת כורש, שנתנה רשות לגולי בבל לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש, בתום שבעים שנה לגלות בבל.
כך נאמר בפרקנו:
א. ובשנת אחת לכורש מלך פרס, לכלות דבר ד' מפי ירמיה, העיר ד' את רוח כֹּרש מלך פרס, ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר:
ב. כה אמר כֹּרש מלך פרס: כל ממלכות הארץ נתן לי ד' אלקי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה.
ג. מי בכם מכל עמו, יהי אלקיו עמו, וְיעל לירושלם אשר ביהודה, וְיבן את בית ד' אלקי ישראל, הוא האלקים אשר בירושלם.
ד. וכל הנשאר מכל המקֹמות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקֹמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה, עם הנדבה לבית האלקים אשר בירושלם.
ה. ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן, והכהנים והלְוִיִם, לכל הִעיר האלקים את רוחו לעלות לבנות את בית ד' אשר בירושלם.
ו. וכל סביבֹתיהם חִזְקוּ בידיהם בכלי כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות, לבד על כל התנדב.
א. העלאת הכלים לירושלים
אחר כך נאמר:
ז. והמלך כורש הוציא את כלי בית ד' אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו.
ח. ויוציאם כורש מלך פרס על יד מתרדת הגזבר, ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה.
ט. ואלה מספרם: אגרטלי זהב שלֹשים, אגרטלי כסף אלף, מחלפים תשעה ועשרים.
י. כְפוֹרי זהב שלֹשים, כְפוֹרי כסף משנים ארבע מאות ועשרה, כלים אחרים אלף.
יא. כל כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות, הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם.
מפורש כאן שכלי בית המקדש עלו לירושלים מיד בעקבות הצהרת כורש.
ב. הגמרא במסכת מגילה: אחשורוש השתמש בכלי בית המקדש!
בגמרא במסכת מגילה (דף יא ע"ב) אמרו שאחשורוש הוציא את כלי בית המקדש והשתמש בהם, ובא שטן וריקד ביניהם והרג את ושתי.
עוד אמרו בגמרא (דף יב ע"א) על הפסוק "והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים" (אסתר א, ז): "יצתה בת קול ואמרה להם: ראשונים כלו מפני כלים, ואתם שונים בהם?" ופירש רש"י: "הראשונים - כלומר: בלשצר וחבורתו". כוונתו למה שכתוב בספר דניאל פרק ה', שבלשצר, לאחר ששתה הרבה יין, ציוה להביא את כלי בית המקדש, והוא שתה בהם יחד עם שריו ופילגשיו.
על פי זה נהגו האשכנזים לקרוא את הפסוק "וכלים מכלים שונים" במנגינה של מגילת איכה, כדי לבטא את הצער שיש לנו על כך שאחשורוש השתמש בכלי בית המקדש.
מפורש כאן שכלי בית המקדש היו בשושן בזמן אחשורוש, שהיה אחרי כורש (עזרא ד, ה-ו ורש"י שם), ואם כן הם לא עלו לירושלים בעקבות הצהרת כורש!
ג. שאלת הרמב"ן
אכן שאל הרמב"ן שם (יא ע"ב): "קשה עלי זה הענין... איך הוציא אחשורוש את כלי בית המקדש והשתמש בהם? והלא בימי כורש כבר העלו אותם, כמו שכתוב: 'והמלך כורש הוציא את כלי בית ד' אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו, ויוציאם כורש מלך פרס על ידי מתרדת הגזבר, ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה' (עזרא א, ז-ח), וכתיב: 'הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם' (שם, יא)"!
כלומר: בפרקנו מפורש שכלי בית המקדש עלו לירושלים מיד לאחר הצהרת כורש, שהיה לפני אחשורוש!
ד. תשובת הרמב"ן
ענה על כך הרמב"ן: "וענין הכלים הללו שאחשורוש נשתמש בהם היה לפי שנבוכדנצר, בגלות הראשונה, לקח מקצת כלים של בית המקדש, ולא כולם, דכתיב: 'ויתן ד' בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלקים, ויביאם ארץ שנער בית אלהיו, ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו' (דניאל א, ב), והם היו ששלח כורש במעלה הראשונה, דכתיב: 'ויתנם בבית אלהיו, ויוציאם כורש' וכו' (עזרא א, ז-ח), לפי שנתמלאו להם שבעים שנה. אבל שאר הכלים נשארו בבית המקדש עד החורבן, ולקח אותם נבוזראדן, ומקראות מלאים הם בספר ירמיהו. והם לא נתמלאו להם עדיין שבעים שנה, ונשארו בבבל עד בנין הבית.
נתקיים בכלים מה שנתקיים בבית המקדש ובעם: הגולים תחילה - נפקדו לשבעים של גלות ראשון, והגולים בשעת חרבן - נגאלו לשבעים של חרבן. וכן הבנין [של בית המקדש] - למלאת שבעים לחרבן הבית היה. ובאותו זמן השיבו שאר הכלים, דְוַדַאי נגאלו והחזירום, שכן ירמיה מתנבא על הכלים הנותרים בבית ד': 'בבלה יובאו ושמה יהיו, עד יום פקדי אותם, נְאֻם ד', והעליתים, והשיבותים אל המקום הזה' (כז, כב)... ובאלו הכלים הנותרים - בהם נשתמש אחשורוש, והשטן רקד ביניהם, שצמח להרוג ושתי, כדי שתבוא גאולה לישראל על ידי אסתר".
כלומר: היו שתי גלויות של כלים שונים: האחת בימי יהויקים, כמו שכתוב בתחילת ספר דניאל, והשניה בימי צדקיהו, שמונה עשרה שנה אחר כך, בחורבן בית המקדש, כמו שכתוב בסוף ספר מלכים (כה, יג-יז), ובסוף ספר ירמיהו (נב, יז-כג).
הכלים שגלו בימי יהויקים, חזרו בסוף שבעים שנה לגלותם, בעקבות הצהרת כורש, ועליהם מסופר בפרקנו, ואילו הכלים שגלו בחורבן הבית חזרו רק כעבור שמונה עשרה שנה, כשמלאו להם שבעים שנה, ועליהם אמרה הגמרא שאחשורוש השתמש בהם.
[יש לציין שהיתה לקיחה נוספת של כלים על ידי נבוכדנצר, בימי יהויכין (מלכים ב כד, יג), שבע שנים אחרי הגלות שהיתה בימי יהויקים, ואחת עשרה שנה לפני גלות צדקיהו. אבל עליה הרמב"ן לא דן כאן].
הרמב"ן גם רמז לשני דיוקים נפלאים בפסוקים, כדי להוכיח את דבריו:
- לקיחת הכלים בספר דניאל מתיחסת לנבוכדנצר, ואילו לקיחת הכלים בספר מלכים ובספר ירמיהו מתיחסת לנבוזראדן.
- בספר דניאל נאמר שאת הכלים שלקח נבוכדנצר הוא שם בבית אלהיו, ואילו על נבוזראדן לא נאמר שהוא שם את הכלים בבית אלהיו, אלא רק שהוא הביא את נחושתם בבלה (מל"ב כה, יג וירמיהו נב, יז).
שני ענינים אלו מפורשים בפסוק שבפרקנו: "והמלך כורש הוציא את כלי בית ד' אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו". הכתוב מדגיש שכורש הוציא את הכלים שלקח נבוכדנצר בזמן יהויקים, ושנתנם בבית אלהיו, ולא בכלים שלקח נבוזראדן בימי צדקיהו, והביאם בבלה, שהם נשארו גם בימי אחשורוש.
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בבנין בית המקדש השלישי עם כל כליו.