רישיון כורש לעלייה לארץ
כֹּ֣ה אָמַ֗ר כֹּ֚רֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס כֹּ֚ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ נָ֣תַן לִ֔י ה' אֱ-לֹהֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְהֽוּא-פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת-ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה:
(עזרא ע א ב)
כורש – ממונה מאת ה'
כורש מכיר בכך שה' נתן לו את כל הממלכות [שהוא לקח את השלטון מידי מלכות בבל], ובאמת ישעיהו הנביא אמר כמה פעמים שה' המליך את כורש על האזור: "כֹּה-אָמַ֣ר ה' לִמְשִׁיחוֹ֮ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר-הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ לְרַד-לְפָנָיו֙ גּוֹיִ֔ם וּמָתְנֵ֥י מְלָכִ֖ים אֲפַתֵּ֑חַ לִפְתֹּ֤חַ לְפָנָיו֙ דְּלָתַ֔יִם וּשְׁעָרִ֖ים לֹ֥א יִסָּגֵֽרוּ:"(ישעיה מה א). מפרש הרד"ק שהכוונה של "לִמְשִׁיחוֹ֮" – לממונה על ידו, כי ה' מינה אותו למלך.
כורש מקיים רק חלק משליחותו
עוד נאמר בישעיה (מד כח): "הָאֹמֵ֤ר לְכ֙וֹרֶשׁ֙ רֹעִ֔י וְכָל-חֶפְצִ֖י יַשְׁלִ֑ם וְלֵאמֹ֤ר לִירוּשָׁלִַ֙ם֙ תִּבָּנֶ֔ה וְהֵיכָ֖ל תִּוָּסֵֽד:"; "אָנֹכִי֙ הַעִירֹתִ֣הֽוּ בְצֶ֔דֶק וְכָל-דְּרָכָ֖יו אֲיַשֵּׁ֑ר הֽוּא-יִבְנֶ֤ה עִירִי֙ וְגָלוּתִ֣י יְשַׁלֵּ֔חַ..." (ישעיה מה יג). בנבואות הללו כתו שכורש מצטווה על שלושה דברים: (א) לאפשר לעם-ישראל לשוב מהגלות לארץ ישראל, (ב) לבנות את ירושלים, (ג) לבנות את בית-המקדש; אך בפועל רואים בפרקנו שכורש נותן רק את (א) ו-(ג): רשות לעם-ישראל לשוב לארץ ולבנות בית לה', אך ללא רישיון לבניית העיר.
מִֽי-בָכֶ֣ם מִכָּל-עַמּ֗וֹ ...וְיַ֕עַל לִירוּשָׁלִַ֖ם
מִֽי-בָכֶ֣ם מִכָּל-עַמּ֗וֹ יְהִ֤י אֱ-לֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וְיַ֕עַל לִירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֑ה וְיִ֗בֶן אֶת-בֵּ֤ית ה' אֱ-לֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ה֥וּא הָאֱ-לֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם:
(עזרא ע א ג)
"יְהִ֤י אֱ-לֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ" – אבן עזרא מפרש שאין הכוונה ב-"יְהִ֤י" לשון עתיד, אלא לשון עבר – שהיה א-לוהיו עמו ונתן לו יכולת ממון.
רש"י מפרש על פי הנאמר בפסוק הבא, "וְכָל-הַנִּשְׁאָ֗ר מִֽכָּל-הַמְּקֹמוֹת֮ אֲשֶׁ֣ר ה֣וּא גָֽר-שָׁם֒ יְנַשְּׂא֙וּהוּ֙ אַנְשֵׁ֣י מְקֹמ֔וֹ בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב וּבִרְכ֣וּשׁ", שיהודי שלא יוכל לעלות מחמת קושי כלכלי, אזי – כורש מצווה שאנשי מקומו יעניקו לו כסף וזהב למען יוכל לעלות לירושלים. כלומר כל היהודים אמורים לעלות; העשירים בכוחות עצמם, והעניים בסיוע ועזרה מהגויים שמסביב.
ברם בפועל לא עלו אלא רק אותם שהתחזקו באמונתם, ולאו דווקא כתלות במעמדם הכלכלי – עשירים או עניים; "וַיָּק֜וּמוּ רָאשֵׁ֣י הָאָב֗וֹת לִֽיהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְכֹ֨ל הֵעִ֤יר הָאֱ-לֹהִים֙ אֶת-רוּח֔וֹ לַעֲל֣וֹת לִבְנ֔וֹת אֶת-בֵּ֥ית ה' אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם" (עזרא ע א ה).