פסוק ד:ומלכא עשית להקמותיה. והמלך מחשב להקימו על המלוכה לילך לעשות מלחמותיו והוא ישב בהשקט. רבינו סעדיה גאון ז"ל:
פסוק ה:אדין סרכיא ואחשדרפניא וכו'. נתקנאו מאד במעלת דניאל ונועצו יחדיו להעבירו מן העולם:
פסוק ה:וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי. לא אמר לא השתכחת ביה אלא לא השתכחת עלוהי ר"ל אפילו בסיבתו שלא נמשך משום דבר וענין שהוא עשה או ציוה לעשות שום נזק ושום חסרון כלל:
פסוק יב:אדין גובריא אלך הרגישו. אמרו ז"ל שהיו אורבים סביבות בית דניאל ומצאו שם נערה ושאלוה מה עושה דניאל אמרה להם הוא כורע על ברכיו ומתפלל בעלייתו מיד הלכו ומצאוהו:
פסוק טו:שם בל לשזבותיה. המפרשים פירשו כמה פירושים ורבינו סעדיה גאון ז"ל פירש בשם רבינו מתתיהו גאון ז"ל ששם כופר ממון להצילו כמו מנדה בלו והלך וכו' ע"ש ונהירנא שראיתי במפרש אחד שפירש שהאמת הוא כי שם בל הוא לשון ערבי כי בל הוא מחשבה חזקה ואמיתית:
פסוק כג:אלהי שלח מלאכה. פירש רבינו סעדיה גאון ז"ל אריה דבי עילאי הוא אריה של כסא הכבוד היה שואג ואומר השמרו אריות שלא תזיקו לדניאל אריה בן גור אריה ודבקו שיניהם ומלתעותם יחדיו בלי פירוד מאימת אריה השואג וסגר פיות האריות ולא השחיתוני ואף אחרת גדולה מזו הפליא עמי אשר הביא חבקוק הנביא ואכלנו ושתינו יחד והללנו שם הבורא ואז הלך לדרכו על יד המלאך שהביאו וכו' ע"ש: