פסוק א:ודריוש - דע כי זה דריוש המדי אינו דריוש הפרסי שנבנה הבית בשנת שתים למלכותו, והנה על דעת הקדמונים כאשר אפרש, שטעה דניאל בחשבונו. הנה אמרו: בשנת שבע נלקחה אסתר ונולד דריוש שהוא בנה בשנת שמונה לאחשורוש, וכל מלכותו י"ג שנה, והנה מלך יהוא בן ו' שנים, כי בשנת שתים למלכותו נבנה הבית. והנה כתוב בן שבע שנים יהואש במלכו וקרוב מזה המספר יאשיהו המלך, והנה כתוב על זה דריוש שהיה זקן במלכו על כשדים ס"ב שנה, וידוע כי כורש תפס בבל כאשר כתוב בספר ישעיהו. וכתוב כורש מלך בבל ואחריו מלך אחשורוש ואחר אחשורוש על דעת חכמינו מלך דריוש הפרסי שהוא בן אסתר, על כן אע"פ שכתוב בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי, איננו זה אחשורוש שלקח אסתר רק הוא אחר, וככה היה אבי דריוש הזקן שהוא המלך הראשון ממלכי מדי ופרס שמלך על הכשדים, כאשר נתפסה בבל ונפסקה מלכות כשדים בטרם מות בלשצר. ואין צריך להאריך כי הדבר ברור הוא ואין ספק בו ובספרי מלכי פרס כי דריוש זה הזקן היה חותן כורש ושניהם תפשו בבל, כי כורש היה מלך פרס וזה דריוש היה מלך מדי, וכתוב: הנני מעיר עליהם את מדי, והנה כורש הניח חתנו על מלכות כשדים כי כורש המליכו, כי כורש אמר כל ממלכות הארץ נתן אלהים בידי והנה בזמן אחד מלכו, על כן בנפול כשדים עלו ישראל מבבל עם זרובבל כאשר צוה כורש שהוא מלך הגדול, על כן כתוב ויהי לו ולבניו לעבדים עד מלוך מלכות פרס ופירוש בשנת אחת לכורש שמלך על בבל שהיו שם ישראל, כי מלך היה בתחילה על כן נקרא כורש מלך בבל.
פסוק ב:שפר, בכל מלכותא - הטעם מלכות כשדים.
פסוק ג:ועלה, סרכין - גדולים מהאחשדרפנים.
פסוק ג:נזיק - כמו: בנזק המלך.
פסוק ד:אדין, מתנצח - כמו מנצח.
פסוק ד:עשית - חשב כמו: עשתנותיו. וככה עשתי עשרה, כאשר פירשתי בספר המספר.
פסוק ו:אדין, בדת - מנהג, וכן בלשון ישמעאל.
פסוק ז:הרגישו - התחברו, כמו: נהלך ברגש, למה רגשו גוים.
פסוק ח:ולתקפה אסר - כמו: וכל אסר אשר אסרה על נפשה.
פסוק ט:די לא תעדא - חוק ולא תעבור.
פסוק יא:וכוין - חלונות, וכן בלשון ישמעאל.
פסוק יא:נגד ירושלם - כמו שכתוב: והתפללו אליך דרך ארצם.
פסוק יא:וזימנין תלתא - הם השלש תפילות שהעתיקו קדמונינו.
פסוק יא:בריך על ברכוהי - כמו: ויברך על ברכיו.
פסוק יא:ומצלא - מתפלל, וכן בלשון ישמעאל.
פסוק יג:באדין, לגוב אריותא - בור היה מלא אריות ושם משליכים טרפם וכל מי שהיה בן מות.
פסוק טו:באש עלוהי - רע בעיניו שם בל. לבו כמו בלשון ישמעאל בל לב להצילו ועד בא השמש. משתדר. אין לו חבר ופירושו כמו מחשב בכל יכולתו ומבקש עלילות:
פסוק יח:בעזקתיה - בטבעתו. ויש אומרים: כי כן ויעזקהו.
פסוק יט:טות - צם, וכן בלשון ישמעאל.
פסוק יט:ודחון - נגינות ושירות.
פסוק כ:בשפרפרא - בעלות השחר.
פסוק כד:והוסק - כמו: אסק שמים.
פסוק כה:ולא מטו לארעית גובא - לא הגיעו לתחתית הבור.
פסוק כה:גרמיהון - עצמותם, חמור גרם.
פסוק כט:ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסאה - והנה יורה כי לא חיה יותר כי זקן היה וששבצר הוא זרובבל ולא דניאל בשתי ראיות: שאמר על זרובבל: פחת יהודה ויהי לו לששבצר שמיה כי פחה שמיה. וראיה אחרת גדולה וחזקה מזאת, שאמר זכריה: ידי זרובבל יסדו הבית הזה, וככה כתוב בספר עזרא ושם כתוב: אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלים.